איך לטפל בזמיאוקולקס
השקיה
זמיאוקולקס זמיפוליה (Zamioculcas zamiifolia), המכונה גם 'צמח הזמיה' או 'צמח ה-ZZ', מאחסן מים בשורשיו העבים ובריזומה שלו, ולכן הוא סובל היטב מייבוש בין השקיות ואינו סובל ביצה. השקו היטב עד שהמים יוצאים מתחתית העציץ, ואז רוקנו את הצלחת לגמרי. בחורף, כאשר הצמח נח, האריכו את המרווח בין השקיות.
צריך להשקות היום?
החדירו אצבע עמוק לתוך המצע, כ-5 ס"מ. אם המצע יבש לחלוטין, הגיע הזמן להשקות. אם יש בו לחות או שהוא דביק, המתינו. דרך נוספת: הרימו את העציץ. עציץ שהוקש במים כבד, ולכן אל תשקו אותו. עציץ יבש ממש קל מאוד.
הדרך הטובה ביותר לטעות בזמיאוקולקס היא להשקות יותר מדי. כשמתלבטים, המתינו עוד יום או יומיים. הצמח יסתדר טוב יותר עם חוסר מים זמני מאשר עם מצע רווי.
השקיית יתר
זמיאוקולקס התפתח באזורים צחיחים למחצה באפריקה, ולשורשיו ולריזומה יש מנגנון אגירה של מים. ריבוי מים מחנק את השורשים בחמצן, והם מתחילים להירקב. מכיוון שהצמח מאגר מים, הוא לא מסתמך על השקיה תכופה ולכן אינו יכול להתמודד עם רוויה ממושכת.
תסמינים: עלים צהובים או שחורים, לעיתים מתחילים מהבסיס. גבעולים רכים או מתפוררים, מצע עם ריח רקוב, וריבוי נבלת שורשים כשמוציאים את הצמח מהעציץ.
פתרונות: הפסיקו להשקות מיד. הוציאו את הצמח מהעציץ, הסירו את המצע הרטוב וגזמו שורשים רקובים ורכים בסכין נקייה. אחרי הגיזום, השאירו את הצמח לייבוש כמה שעות לפני שתשתילו מחדש במצע יבש וחדור. השקו שוב רק כשהמצע יבש לגמרי.
השקיה חסרה
למרות שזמיאוקולקס סובל בצורת, הוא זקוק למים מדי פעם כדי לשמור על הגבעולים והעלים מלאים. כאשר הריזומה מתרוקנת מהמים שאגרה, הצמח מוותר על עלים כדי לחסוך באנרגיה.
תסמינים: עלים מכווצים או מצהיבים, שנושרים בקלות, ועלים חדשים שנשארים קטנים. העלים מאבדים ברק והגבעולים נראים רכים מעט.
פתרונות: השקו את הצמח במלואו בהשקיה מלמעלה עד שהמים יוצאים מהניקוז. אם המצע יבש מאוד ודוחה מים, השתמשו בהשקיה מלמטה לחצי שעה. תוך שבועות ספורים העלים צריכים להתמלא מחדש. אל תשקו בכמויות גדולות בבת אחת, כדי לא להציף את השורשים.
אור שמש
זמיאוקולקס מתאים לאור עקיף בהיר, כמו ליד חלון הפונה מזרחה או צפונה, או במרחק קצר מחלון הפונה דרומה. אור ישיר בצהריים עלול לשרוף את העלים הבשרניים, ואור חלש מדי גורם לגבעולים להתארך ולעלים להיות קטנים ובהירים. הצמח מסתדר היטב גם בחדרים פחות מוארים, ולכן הוא פופולרי במשרדים ובמבואות.
- אידיאלי: אור חזק ועקיף · 4-6 שעות של אור עקיף בהיר ביום
- נסבל: שמש חלקית, צל
- המקום הטוב ביותר בחדר: ליד החלון
- תאורה מלאכותית: במקומות עם מעט אור טבעי, נורות LED לצמחים המופעלות כ-10 עד 12 שעות ביום מספיקות כדי לשמור על הצמח בריא. הציבו את הנורה כ-30 עד 50 ס"מ מעל העלים, והדליקו אותה באותן שעות קבועות בכל יום.
מעט מדי אור
זמיאוקולקס מתפתח באזורים עם אור חזק ופתוח, אך הוא הסתגל לחיות גם בצל חלקי בתוך בתים. כאשר האור חלש מדי, הצמח לא מייצר מספיק אנרגיה לגדול, והוא נאלץ לשמור על המשאבים שלו.
תסמינים: גבעולים מתארכים ונוטים לכיוון החלון, עלים קטנים ובהירים מהרגיל, וצמיחה איטית מאוד או העדר צמיחה חדשה לחלוטין.
פתרונות: הזיזו את הצמח קרוב יותר לחלון, אך לא ישירות מול השמש בצהריים. סובבו את העציץ פעם בחודש כדי שהצמח יגדל באופן שווה. אם אין אפשרות לשפר את האור הטבעי, הוסיפו נורת LED לצמחים כפי שתואר למעלה.
יותר מדי שמש
העלים של זמיאוקולקס מכילים רקמות בשריות שמאגרות מים, והם רגישים לחום ולקרינה ישירה. שמש חזקה ללא הסתגלות יכולה לייבש את הרקמה ולגרום לנזק שאינו ניתן לתיקון בעלה עצמו.
תסמינים: כתמים חומים או לבנים מיובשים על העלים, קצוות שמתייבשים, ועלים שמאבדים את הברק הירוק הכהה שלהם. לעיתים העלים הופכים לחיוורים מאוד.
פתרונות: העבירו את הצמח למקום מוצל יותר או הרחיקו אותו מהחלון בשעות הצהריים. אם העלים נשרפו, הסירו את החלקים הפגועים עם מספריים נקיות. הגדילו את החשיפה לאור בהדרגה, בתוספת של כשעה ביום, כדי שהצמח יתרגל.
טמפרטורה
צמח הזמיה (Zamioculcas zamiifolia) מעדיף חום יציב בין 18 ל-27 מעלות לאורך כל השנה. הוא סובל אוויר יבש וחום מתון, אבל טמפרטורות קיצוניות גורמות לנזק לעלים ולשורש הפקעתי.
- אידיאלי: 18–27 °C
- נסבל: 10–35 °C
- אזורי עמידות: 10-12
דישון
צמח הזמיה גדל לאט ואוגר מים ומזון בשורש ההפקעתי, ולכן הוא צריך מעט דשן בלבד. ההזנה נעשית בעונת הגדילה בלבד, מאביב עד סתיו מוקדם. בחורף הצמח נח ואינו צריך דשן כלל. דשן עם חנקן גבוה מדי מעודד גבעולים חלשים ומפוזרים.
- דשן בשחרור איטי: דשן גרגירי איטי פעם בשנה, באביב (מרץ-אפריל), לפני תחילת הגדילה הפעילה. בשנה הראשונה לאחר ההשתלה אפשר לדלג עליו.
- דשן לקקטוסים וסוקולנטים, דשן נוזלי מאוזן בנוסחה 10-10-10 או דומה, מדולל לחצי מהריכוז המומלץ, דשן גרגירי איטי לצמחי פנים מאוזן
מצע
זמיאוקולקס זמיפוליה (Zamioculcas zamiifolia) צריך קרקע מחלחלת שמתייבשת בין השקיות. אדמה כבדה או צפופה שומרת מים סביב הריזומה ומובילה לריקבון, גם כשההשקיה סבירה.
- תערובת קקטוסים וסוקולנטים מסחרית: חומר אורגני קל (כמו כבול או קוקו) מעורבב עם חול גס, פרליט או פצפוצי לבנים, בתוספת חומר מוסף לניקוז
- תערובת ביתית לזמיאוקולקס: שני חלקים של אדמת עציצים רגילה, חלק אחד של חול גס או פרליט, וחלק אחד של פצפוצי לבנים או פרלייט מורחב
- pH 6–7.5
העברה לעציץ
זמיאוקולקס זמיפוליה (Zamioculcas zamiifolia), המכונה גם צמח ה-ZZ, מאגר מים בשורשיו וריזומה עבה, ולכן הוא סובל היטב מיובש אך נרקב בקלות בעציץ רטוב. מעבר לעציץ גדול מדי מחזיק יותר מים מהנדרש ומעלה את הסיכון לריקבון.
- באיזו תדירות: כל 2-3 שנים, או כשהשורשים מתחילים לצמוח מחוץ לתחתית העציץ
- העציץ החדש: עלו בעציץ אחד גודל בלבד (כ-2-5 ס"מ רוחב מעבר לכדור השורשים), עם חור ניקוז בתחתית
- עונת ההעברה לעציץ: אביב, קיץ
איך מעבירים לעציץ
- הוציאו את הצמח מהעציץ הישן בעדינות. אם הוא תקוע, הקישו על דפנות העציץ או לחצו בזהירות על התחתית.
- פרקו את כדור השורשים בעדינות ביד והסירו חומר ישן ודחוס.
- בדקו את הריזומה והשורשים. שורשים רכים, שחורים או מעופשים הם סימן לריקבון; גזמו אותם בסכין חד ונקי ונגבו את השאר ביבש.
- אם יש ריקבון נרחב, הניחו את הצמח לייבוש של כמה ימים לפני ההשתלה.
- הניחו שכבת תערובת יבשה בתחתית העציץ החדש, מרכזו את הצמח והשלימו את החלל בתערובת מסביב, בלי ללחוץ חזק.
- אל תשקו מיד. המתינו 3-5 ימים לפני ההשקיה הראשונה, כדי לתת לפצעי השורשים להגליד.
גיזום
גזמו רק גבעולים או עלים צהובים, יבשים או פגועים, וחתכו אותם קרוב ככל האפשר לבסיס הגבעול בעזרת מספריים חדים ונקיים. אל תגזמו יותר משליש מהצמח בבת אחת, כי הזמן שלו להתאושש ארוך. כפפות חובה, כי המיץ מגרה את העור.
עונת הגיזום: אביב, קיץ
איך גוזמים
- חטאו את המספריים באלכוהול לפני התחלת הגיזום ושוב בין צמח לצמח.
- זהו גבעול שצהוב לגמרי, מתפורר או יבש עד הבסיס.
- חתכו את הגבעול קרוב לבסיס, ליד האדמה, בלי להשאיר שאריות יבשות.
- אם יש רק חלק מהעלה שפגוע, חתכו את העלה בשלמותו מהבסיס שלו, כי אין צורך להשאיר חלק יבש.
- אל תיגעו בגבעולים הירוקים והבריאים, כי הם מספקים את האנרגיה לצמיחה.
- נקו את השטח מהעלים והגבעולים שנפלו, והשקו במעט רק אחרי שבוע, כשהצמח התייצב.
ריבוי
הפרדת קלקלים בעת החזרה לאדמה · אביב, קיץ
- הוציאו את צמח ה-Zamioculcas zamiifolia מהעציץ בעדינות וניערו את האדמה הישנה מעל הקלקלים (הריזומים העבים מתחת לאדמה).
- זהו קבוצה של קלקלים שיש בה לפחות שני גבעולים עם שורשים משלהם.
- חתכו את הקלקלים עם סכין חדה ונקייה, ושמרו על שורשים בריאים בכל חלק.
- הניחו לחתכים להתייבש ביום או יומיים בצל.
- שתלו כל חלק בעציץ קטן עם תערובת קקטוסים או אדמה מנוקזת היטב, והשקו במעט בלבד בשבוע הראשון.
שתילת עלעל יחיד (ליפלט) בתווך שורש · אביב, קיץ
- בחרו עלעל בריא מגבעול גדול וחתכו אותו יחד עם מעט מהחלק שמחבר אותו לגבעול.
- אפשרו לחתך להתייבש שעה-שעתיים כדי שהפצע ייסגר.
- טבלו את קצה החתך בהורמון שורש אם יש לכם, ושתלו בתערובת פרלייט או חול גס ורטוב במעט.
- שימו את העציץ באור עקיף וחם, בטמפרטורה של כ-22 עד 26 מעלות צלזיוס.
- שמרו על לחות קלה בלבד ואל תשקו יותר מדי, כי העלעל עלול להירקב לפני שיצמיח שורשים. השורשים הראשונים יכולים להופיע רק אחרי חודשים אחדים.
ייחור גבעול עם עלים · אביב, קיץ
- חתכו גבעול בריא באורך של כ-10 עד 15 סנטימטר, עם שניים עד שלושה עלים.
- הניחו את החתך להתייבש יום שלם בצל כדי למנוע ריקבון.
- שתלו את הבסיס בתערובת פרלייט ופיט לחה במעט בעציץ קטן עם ניקוז טוב.
- כסו את העציץ בשקית שקופה עם כמה חורי אוורור, והניחו באור בהיר אך לא בשמש ישירה.
- הוציאו את השקית פעם בכמה ימים לאוורור, ושמרו על אדמה לחה במעט. שורשים יכולים להופיע רק אחרי כמה חודשים.
ה-Zamioculcas zamiifolia מתרבה לאט מאוד, ולכן הפרדת הקלקלים בזמן החזרה לאדמה היא הדרך הבטוחה והמהירה ביותר למתחילים. סבלנות חשובה בכל שיטה, כי יכולות לעבור עד שישה חודשים עד שמופיעים שורשים חדשים.
אודות זמיאוקולקס
ידוע גם בשם: עץ הזמיה, צמח ה-ZZ, זמיה מזרחית
- סוג הצמח: עשבוני רב-שנתי, צמח מחסן מים
- אורך חיים: רב-שנתי
- תפוצה: מזרח אפריקה, בעיקר טנזניה וקניה.
- גובה בבגרות: 40 עד 100 ס"מ בתנאי בית
חיות מחמד · בני אדם
חיות מחמד: רעיל · בני אדם: רעיל. מכיל אוקסלאטים של סידן, הגורמים לגירוי חריף בפה, בלשון ובגרון, ולהקאות ולרוק מוגבר. ASPCA מסווג אותו כרעיל לחתולים ולכלבים. יש להרחיק ממגע ילדים וחיות מחמד.
בעיות נפוצות
- רקבון הקנה: השקיית יתר בקרקע כבדה גורמת לרקבון בקנה התת-קרקעי ולנפילת עלים.
- עלים צהובים: לרוב נובעים מהשקיה מוגזמת או מאור ישיר חזק מדי.
- קשקשן: חרקים קטנים הנצמדים לעלים ולגבעולים ומפרישים רפש דביק.
- עכביש אדום: מופיע באוויר יבש ומסומן בנקודות צהובות ובקורי קורים דקים.
- כיווץ עלים: נגרם לרוב מאור חזק מדי או מיובש ממושך.
שימושים
משמש בעיקר כצמח נוי פנימי פופולרי במשרדים, במלונות ובבתים, בזכות עמידותו והופעתו המודרנית. בתרבות המערב נמכר נרחבות כמתנה ומקשט לחללים עם אור מוגבל.
האם הוא אכיל?
לא אכיל. כל חלקי הצמח מכילים אוקסלאטים רעילים.
היסטוריה ואגדות
הצמח תואר לראשונה במדעי הצמחים במאה ה-19, ובאירופה התפשט כצמח בית בעקבות יבוא מאפריקה. בתרבויות שונות הוא נחשב לסמל של מזל טוב ושגשוג, ויש המייחסים לו כוחות מגן בבית, אם כי אין לכך בסיס מדעי.
הידעת?
הקנה התת-קרקעי של הצמח משמש כמאגר מים, ולכן העלים יכולים להישאר ירוקים ובריאים גם אחרי שבועות של יובש.
שאלות נפוצות
כל כמה זמן להשקות זמיאוקולקס?
כל 21 ימים. זמיאוקולקס זמיפוליה (Zamioculcas zamiifolia), המכונה גם 'צמח הזמיה' או 'צמח ה-ZZ', מאחסן מים בשורשיו העבים ובריזומה שלו, ולכן הוא סובל היטב מייבוש בין השקיות ואינו סובל ביצה. השקו היטב עד שהמים יוצאים מתחתית העציץ, ואז רוקנו את הצלחת לגמרי. בחורף, כאשר הצמח נח, האריכו את המרווח בין השקיות. החדירו אצבע עמוק לתוך המצע, כ-5 ס"מ. אם המצע יבש לחלוטין, הגיע הזמן להשקות. אם יש בו לחות או שהוא דביק, המתינו. דרך נוספת: הרימו את העציץ. עציץ שהוקש במים כבד, ולכן אל תשקו אותו. עציץ יבש ממש קל מאוד.
כמה אור זמיאוקולקס צריך?
אור חזק ועקיף (4-6 שעות של אור עקיף בהיר ביום). זמיאוקולקס מתאים לאור עקיף בהיר, כמו ליד חלון הפונה מזרחה או צפונה, או במרחק קצר מחלון הפונה דרומה. אור ישיר בצהריים עלול לשרוף את העלים הבשרניים, ואור חלש מדי גורם לגבעולים להתארך ולעלים להיות קטנים ובהירים. הצמח מסתדר היטב גם בחדרים פחות מוארים, ולכן הוא פופולרי במשרדים ובמבואות.
באיזו טמפרטורה זמיאוקולקס אוהב?
18–27 °C. צמח הזמיה (Zamioculcas zamiifolia) מעדיף חום יציב בין 18 ל-27 מעלות לאורך כל השנה. הוא סובל אוויר יבש וחום מתון, אבל טמפרטורות קיצוניות גורמות לנזק לעלים ולשורש הפקעתי.
האם זמיאוקולקס רעיל לחתולים ולכלבים?
רעיל לחתולים ולכלבים: הרחיקו מהישג ידם. מכיל אוקסלאטים של סידן, הגורמים לגירוי חריף בפה, בלשון ובגרון, ולהקאות ולרוק מוגבר. ASPCA מסווג אותו כרעיל לחתולים ולכלבים. יש להרחיק ממגע ילדים וחיות מחמד.
מהן הבעיות הנפוצות של זמיאוקולקס?
רקבון הקנה: השקיית יתר בקרקע כבדה גורמת לרקבון בקנה התת-קרקעי ולנפילת עלים. עלים צהובים: לרוב נובעים מהשקיה מוגזמת או מאור ישיר חזק מדי. קשקשן: חרקים קטנים הנצמדים לעלים ולגבעולים ומפרישים רפש דביק. עכביש אדום: מופיע באוויר יבש ומסומן בנקודות צהובות ובקורי קורים דקים. כיווץ עלים: נגרם לרוב מאור חזק מדי או מיובש ממושך.
מתי להעביר את זמיאוקולקס לעציץ חדש?
כל 2-3 שנים, או כשהשורשים מתחילים לצמוח מחוץ לתחתית העציץ. זמיאוקולקס זמיפוליה (Zamioculcas zamiifolia), המכונה גם צמח ה-ZZ, מאגר מים בשורשיו וריזומה עבה, ולכן הוא סובל היטב מיובש אך נרקב בקלות בעציץ רטוב. מעבר לעציץ גדול מדי מחזיק יותר מים מהנדרש ומעלה את הסיכון לריקבון.
איך מרבים זמיאוקולקס?
הפרדת קלקלים בעת החזרה לאדמה, שתילת עלעל יחיד (ליפלט) בתווך שורש, ייחור גבעול עם עלים. הוציאו את צמח ה-Zamioculcas zamiifolia מהעציץ בעדינות וניערו את האדמה הישנה מעל הקלקלים (הריזומים העבים מתחת לאדמה). זהו קבוצה של קלקלים שיש בה לפחות שני גבעולים עם שורשים משלהם. חתכו את הקלקלים עם סכין חדה ונקייה, ושמרו על שורשים בריאים בכל חלק. הניחו לחתכים להתייבש ביום או יומיים בצל. שתלו כל חלק בעציץ קטן עם תערובת קקטוסים או אדמה מנוקזת היטב, והשקו במעט בלבד בשבוע הראשון.
איך נכתב המדריך הזה
Verdiss כותב כל מדריך בעזרת בינה מלאכותית על סמך מקורות בוטניים ובודק את המין ב-iNaturalist וב-Plants of the World Online (Kew). קוראים יכולים לדרג כל מדריך באפליקציה.
מקורות
המידע ב‑Verdiss נועד להכוונה כללית בלבד. לעולם אל תאכל צמח ואל תשתמש בו כתרופה על סמך אפליקציה: התייעץ עם איש מקצוע.
