איך לטפל בTagetes erecta
השקיה
קטיפה מכסיקנית (Tagetes erecta) אוהבת אדמה שמתייבשת מעט בין השקיות. השקו עד שהמים זורמים מתחתית העציץ, ואז רוקנו את המגש. השורשים נרקבים בקלות באדמה רוויה, ולכן עדיף לטעות מעט לצד היבש. בחודשים החמים הצמח צמא יותר, ובחורף כמעט לא צריך מים.
צריך להשקות היום?
החדירו אצבע עד עומק של כ-2 ס"מ. אם האדמה יבשה, הגיע הזמן להשקות. אם היא עדיין לחה או דביקה, המתינו יום או יומיים. אפשר גם להרים את העציץ: אם הוא קל מאוד, האדמה יבשה.
קטיפה מכסיקנית מסתדרת טוב עם השקיה מסודרת פעם בשבוע בקיץ. ציפורן של פריחה מתמשכת דורשת מים עקביים כדי לא לאבד ניצנים.
השקיית יתר
קטיפה מכסיקנית מגיעה ממקורות יבשים יחסית בדרום מכסיקו, ולכן שורשיה רגישים לחנק. אדמה רוויה מונעת אוויר מהשורשים ומעודדת פטריות שגורמות לריקבון.
תסמינים: עלים צהובים שנושרים, גבעולים רכים או שחורים בבסיס, ריח של עובש באדמה, וצמיחה איטית מאוד.
פתרונות: הפסיקו להשקות והסירו את המגש. אם הריקבון החל, הוציאו את הצמח, גזמו שורשים שחורים ורכים, ושתלו באדמה יבשה עם ניקוז טוב. בעתיד השקו רק כשהאדמה יבשה בעומק של 2 ס"מ.
השקיה חסרה
קטיפה מכסיקנית פורחת על מים סדירים, והעלים שלה מאבדים מים מהר בחום. חוסר מים ממושך פוגע בתפתחות הניצנים ובעמידות הצמח.
תסמינים: עלים רכים שנופלים לאחור, קצוות חומים ופריכים, פריחה דלילה, וניצנים שמתייבשים לפני שנפתחים.
פתרונות: השקו לעומק עד שהמים יוצאים מתחתית העציץ. אם האדמה התכווצה מהעציץ והמים זורמים החוצה מיד, השרו את העציץ במים פושרים כ-30 דקות. בקיץ בדקו את האדמה יומית, במיוחד בעציצים קטנים ובחום.
אור שמש
קטיפה מכסיקנית היא צמח שמש שאוהב חום. בלי שמש מספקת היא מתארכת, נוטה לנטות, והפריחה נעשית דלילה. בשמש מלאה הצמח שומר על צורה קומפקטית ומייצר פרחים כתומים וצהובים עזים לאורך כל הקיץ.
- אידיאלי: שמש מלאה · 6-8 שעות שמש ישירה ביום
- נסבל: שמש מלאה, שמש חלקית
- המקום הטוב ביותר בחדר: על אדן החלון
- תאורה מלאכותית: בבית, השתמשו בנורות LED לצמחי פריחה עם ספקטרום מלא, מותקנות 15 עד 30 ס"מ מעל הצמח, למשך 10 עד 12 שעות ביום. זה חשוב בעיקר בחורף או בחדר ללא חלון דרומי.
מעט מדי אור
קטיפה מכסיקנית זקוקה לאור חזק כדי לייצר פריחה צפופה. בצל חלקי היא מתארכת ונוטה לחפש שמש, מה שמחליש את הגבעול.
תסמינים: גבעולים דקים וארוכים, רווחים גדולים בין העלים, עלים בצבע ירוק כהה מאוד, ופריחה מועטה או מאוחרת.
פתרונות: העבירו את הצמח לחלון הדרומי או המערבי, או לחוץ במקום מוגן מרוח. אם אי אפשר, השתמשו בתאורה מלאכותית. הסירו עלים מתים ופרחים נבולים כדי לעודד צמיחה חדשה.
יותר מדי שמש
בקיץ הדרומי ובחום מעל 30 מעלות, השמש הישירה יכולה להכות את העלים הדקים של הקטיפה. הצמח מאבד מים מהר ומתייבש, במיוחד בעציצים קטנים.
תסמינים: כתמים לבנים או חומים על העלים, עלים מתייבשים בקצוות, נבילה בשעות הצהריים, ופרחים שנושרים מהר.
פתרונות: הצלו את הצמח בשעות הצהריים החמות באמצעות רשת צל קלה. השקו בבוקר והגדילו מעט את תדירות ההשקיה בקיץ. העבירו את העציץ לאזור מוצל חלקית אם השמש חזקה במיוחד.
טמפרטורה
המטיפה הזקוקה לחום (Tagetes erecta, קטיפה מקסיקנית גבוהה) אוהבת שמש וחום יציב. היא מתאימה לחום של קיץ, אך נפגעת מקור קפוא ומחום קיצוני שמונע פריחה.
- אידיאלי: 15–27 °C
- נסבל: 0–38 °C
- אזורי עמידות: 9-11
דישון
קטיפה מקסיקנית גבוהה היא צמח פורח שנתי שמתפתח מהר. היא זקוקה לכמות בינונית של דשן, ודשן עודף מזיק יותר מחסר קל. יש להשקות את הקרקע לפני הדישון כדי למנוע שריפת שורשים.
- דשן בשחרור איטי: דשנו פעם אחת באביב, בזמן השתילה, בדשן גרגירי מאוזן לפרחים שנתיים.
- דשן נוזלי מאוזן לפרחים שנתיים (למשל 10-10-10), דשן עתיר זרחן ואשלגן לעידוד פריחה, דשן גרגירי מאוזן בשחרור איטי, קומפוסט בשל או הומוס כתוספת לקרקע
מצע
טגטס ארקטה מעדיפה קרקע מתנקזת היטב שאינה נשארת רטובה. אדמה כבדה או דחוסה גורמת לריקבון שורשים ולפגיעה בפריחה, ולכן יש לשפר תמיד את הניקוז.
- אדמת עציצים מאווררת: תערובת של אדמת עציצים איכותית עם כ-20–30% פרלייט או פרליט, ומעט קומפוסט בשל
- אדמת גינה חולית-קומפוסטית: חלק אחד אדמה גנית, חלק אחד קומפוסט בשל, וחלק אחד חול גס או חצץ דק
- pH 6–7.5
העברה לעציץ
טגטס ארקטה אינה אוהבת שורשים מעורערים ואינה סובלת מים עומדים. העיקר לשתול בעדינות, לשמור על בול השורשים שלם ולוודא ניקוז טוב.
- באיזו תדירות: יש להחליף עציץ או לחדש את האדמה מדי שנה, מכיוון שטגטס ארקטה (קטיפה אפריקאית) היא צמח חד-שנתי שבדרך כלל נזרע מחדש או נשתל מחדש בכל עונה
- העציץ החדש: עציץ קוטר 15–25 ס"מ עם נקבוביות ניקוז, מתאים לגודל השתיל; שתילים צעירים מתפתחים היטב בעציץ קטן יותר, ובוגרים בעציץ רחב יותר
- עונת ההעברה לעציץ: אביב, קיץ
איך מעבירים לעציץ
- הוציאו את הצמח מהעציץ הישן בעדינות: הפכו את העציץ והקישו על שוליו, או הכניסו מרית קטנה בין הדופן לבול
- פרקו בזהירות את השורשים הסתובבים בעדינות עם הידיים, וגזרו שורשים פגומים או רקובים
- .מלאו את התחתית של העציץ החדש באדמה כך שראש בול השורשים יהיה כ-2 ס"מ מתחת לשפת העציץ
- הניחו את הצמח במרכז, מלאו בעדינות סביב הבול בלי לדחוס חזק, והשקו במים עד שהאדמה מתייצבת
- הניחו את הצמח במקום מוצל חלקית למשך יומיים עד שלושה לפני החזרה לשמש מלאה
גיזום
קטיף (Tagetes erecta) מגיב היטב לגיזום קל ולניתוק פרחים שבלו. ניתוק קבוע של הפרחים הנובלים הוא הפעולה החשובה ביותר לשמירה על פריחה מתמשכת.
עונת הגיזום: אביב, קיץ, סתיו
איך גוזמים
- ניתקו פרחים שבלו ברגע שהם מתחילים לאבד את צבעם, וחתכו את הגבעול מעל העלה הראשון הבריא שמתחתיו.
- כשהצמח בן כ-20 עד 30 ס"מ, קצרו את קצות הגבעולים הראשיים בכ-5 עד 8 ס"מ כדי לעודד התסעפות.
- הסירו עלים צהובים, חולים או פגועים מהבסיס של הצמח כדי לשמור על אוורור טוב.
- בסוף הקיץ, אם אתם רוצים להפסיק את הזריעה העצמית, הסירו את כל הפרחים השבלים לפני שהם יוצרים זרעים.
- בסתיו, לאחר הכפור הראשון, שחררו את השאריות היבשות של הצמח וקחו אותן מהגינה או הכניסו לקומפוסט אם לא חלו בהן מחלות.
ריבוי
זריעה ישירה מזרע · אביב
- זרעו את זרעי הקטיף (Tagetes erecta) ישירות בגינה כשהקרקע מתחממת מעל 15°C ואין עוד חשש לכפור.
- פזרו את הזרעים בשורה או בקבוצות והטמינו אותם בעומק של כ-0.5 ס"מ.
- כסו בעדינות בשכבת אדמה דקה והשקו בעדינות כדי לא לשטוף את הזרעים.
- שמרו על לחות קלה עד הנביטה, שבדרך כלל מתרחשת תוך 5 עד 10 ימים.
- דללו את השתילים כשהם מגיעים לגובה של כ-5 ס"מ, כך שיישארו במרווח של 25 עד 30 ס"מ בין צמח לצמח.
זריעה בתוך מגשיות לפני השתלה · אביב
- מלאו מגשיות זריעה בתערובת זרעים קלה ולחה.
- זרעו זרע אחד בכל תא בעומק של כ-0.5 ס"מ וכסו בשכבה דקה של תערובת.
- הניחו את המגשיות במקום חם ומואר בטמפרטורה של כ-20 עד 24°C.
- לאחר כ-4 עד 6 שבועות, כשהשתילים בעלי שני זוגות עלים אמיתיים, הקשיחו אותם בהדרגה למשך שבוע לפני השתילה בחוץ.
- שתלו בגינה לאחר שעברו כפור האביב, תוך שמירה על מרווחים של כ-25 עד 30 ס"מ.
זריעה עצמית לשנה הבאה · סתיו
- השאירו כמה פרחים לייבוש על הצמח בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו, עד שהם יבשים לגמרי וחומים.
- קטפו את ראשי הזרעים היבשים והפרידו את הזרעים הכהים והארוכים מהחלקים היבשים.
- אחסנו את הזרעים במקום יבש וקריר בשקית נייר עד האביב.
- זרעו אותם באביב לפי שיטת הזריעה הישירה.
הקטיף גדל מזרע מהר ובקלות, ולכן זריעה ישירה היא לרוב הבחירה הטובה ביותר. אל תשתלו שתילים שגדלו בתוך מגשיות חמות מדי לפני שהם קשיחים, כי הם נוטים להתמוטט מהר ברוח ובשמש חזקה.
אודות Tagetes erecta
ידוע גם בשם: קטיפה מקסיקנית, קטיפה אפריקנית, טגטס אפריקני
- סוג הצמח: עשב, חד-שנתי
- אורך חיים: חד-שנתי
- תפוצה: במרכז מקסיקו, בעיקר באזור הררי בגובה רב.
- גובה בבגרות: 30 עד 90 סנטימטר
- עונת פריחה: מאמצע הקיץ ועד הכפור הראשון
חיות מחמד · בני אדם
חיות מחמד: רעיל במידה קלה · בני אדם: רעיל במידה קלה. לפי ASPCA, העלים והגבעולים עלולים לגרום להקאות, שלשולים ותגובות עור אצל כלבים וחתולים, ולהקאות אצל ילדים שאכלו כמות גדולה. יש להרחיק חיות מחמד וילדים קטנים מהצמח.
בעיות נפוצות
- כשל פטרייתי של השורשים: קרקע כבדה ורטובה גורמת לריקבון שורשים ולקמילה של הצמח בכל החלקים.
- כנימות: כנימות מתרכזות בקצוות הצעירים ומפרישות דבש שמושך עובש פיח.
- תריפס: פגיעה בעלים שגורמת לכתמים כסופים ולעיוותים בפרחים הצעירים.
- שדרות ורודות ופטריות עלים: ריכוז לחות על העלים מעודד כתמים פטרייתיים ובעיקר טחב אבקי.
- רקיקה לאחר גשם: השקיה מלמעלה או גשם ממושך גורמים לנשירת פרחים ולנזק לגבעולים.
שימושים
הטגטס הזקוף נטוע בעיקר כצמח נוי בגינות, בעציצים ובחלקות פרחים, ובמסורות רבות משמש לקישוטים בחגים. בתעשייה מופקים ממנו פיגמנטים צהובים וכתומים המשמשים להזנת עופות ולצבעי מזון, וביבשות מסוימות משתמשים בשמנים אתריים שלו לתעשיית הבשמים.
האם הוא אכיל?
הפרחים ניתנים לאכילה בכמויות קטנות ומשמשים לקישוט ולטעימה עדינה; העלים והגבעולים אינם מומלצים לאכילה.
היסטוריה ואגדות
בתרבות האצטקית נחשב הטגטס לפרח קדוש של המתים והיה חלק מטקסי יום המתים, כשפרחיו הצבעוניים שימשו לקשט מזבחות ודרכים שהובילו לקברים. מאוחר יותר הובא לאירופה במאה השש-עשרה והפך לחלק מגינות הנזירים והגנים המלכותיים.
הידעת?
השורשים של הטגטס מפרישים תרכובות בשם תיופנים שמדכאות נematodות בקרקע, ולכן נוטעים אותו לעיתים קרובות בין שורות ירקות.
שאלות נפוצות
כל כמה זמן להשקות Tagetes erecta?
כל 4 ימים. קטיפה מכסיקנית (Tagetes erecta) אוהבת אדמה שמתייבשת מעט בין השקיות. השקו עד שהמים זורמים מתחתית העציץ, ואז רוקנו את המגש. השורשים נרקבים בקלות באדמה רוויה, ולכן עדיף לטעות מעט לצד היבש. בחודשים החמים הצמח צמא יותר, ובחורף כמעט לא צריך מים. החדירו אצבע עד עומק של כ-2 ס"מ. אם האדמה יבשה, הגיע הזמן להשקות. אם היא עדיין לחה או דביקה, המתינו יום או יומיים. אפשר גם להרים את העציץ: אם הוא קל מאוד, האדמה יבשה.
כמה אור Tagetes erecta צריך?
שמש מלאה (6-8 שעות שמש ישירה ביום). קטיפה מכסיקנית היא צמח שמש שאוהב חום. בלי שמש מספקת היא מתארכת, נוטה לנטות, והפריחה נעשית דלילה. בשמש מלאה הצמח שומר על צורה קומפקטית ומייצר פרחים כתומים וצהובים עזים לאורך כל הקיץ.
באיזו טמפרטורה Tagetes erecta אוהב?
15–27 °C. המטיפה הזקוקה לחום (Tagetes erecta, קטיפה מקסיקנית גבוהה) אוהבת שמש וחום יציב. היא מתאימה לחום של קיץ, אך נפגעת מקור קפוא ומחום קיצוני שמונע פריחה.
האם Tagetes erecta רעיל לחתולים ולכלבים?
רעיל במידה קלה לחתולים ולכלבים. לפי ASPCA, העלים והגבעולים עלולים לגרום להקאות, שלשולים ותגובות עור אצל כלבים וחתולים, ולהקאות אצל ילדים שאכלו כמות גדולה. יש להרחיק חיות מחמד וילדים קטנים מהצמח.
מהן הבעיות הנפוצות של Tagetes erecta?
כשל פטרייתי של השורשים: קרקע כבדה ורטובה גורמת לריקבון שורשים ולקמילה של הצמח בכל החלקים. כנימות: כנימות מתרכזות בקצוות הצעירים ומפרישות דבש שמושך עובש פיח. תריפס: פגיעה בעלים שגורמת לכתמים כסופים ולעיוותים בפרחים הצעירים. שדרות ורודות ופטריות עלים: ריכוז לחות על העלים מעודד כתמים פטרייתיים ובעיקר טחב אבקי. רקיקה לאחר גשם: השקיה מלמעלה או גשם ממושך גורמים לנשירת פרחים ולנזק לגבעולים.
מתי להעביר את Tagetes erecta לעציץ חדש?
יש להחליף עציץ או לחדש את האדמה מדי שנה, מכיוון שטגטס ארקטה (קטיפה אפריקאית) היא צמח חד-שנתי שבדרך כלל נזרע מחדש או נשתל מחדש בכל עונה. טגטס ארקטה אינה אוהבת שורשים מעורערים ואינה סובלת מים עומדים. העיקר לשתול בעדינות, לשמור על בול השורשים שלם ולוודא ניקוז טוב.
איך מרבים Tagetes erecta?
זריעה ישירה מזרע, זריעה בתוך מגשיות לפני השתלה, זריעה עצמית לשנה הבאה. זרעו את זרעי הקטיף (Tagetes erecta) ישירות בגינה כשהקרקע מתחממת מעל 15°C ואין עוד חשש לכפור. פזרו את הזרעים בשורה או בקבוצות והטמינו אותם בעומק של כ-0.5 ס"מ. כסו בעדינות בשכבת אדמה דקה והשקו בעדינות כדי לא לשטוף את הזרעים. שמרו על לחות קלה עד הנביטה, שבדרך כלל מתרחשת תוך 5 עד 10 ימים. דללו את השתילים כשהם מגיעים לגובה של כ-5 ס"מ, כך שיישארו במרווח של 25 עד 30 ס"מ בין צמח לצמח.
איך נכתב המדריך הזה
Verdiss כותב כל מדריך בעזרת בינה מלאכותית על סמך מקורות בוטניים ובודק את המין ב-iNaturalist וב-Plants of the World Online (Kew). קוראים יכולים לדרג כל מדריך באפליקציה.
מקורות
המידע ב‑Verdiss נועד להכוונה כללית בלבד. לעולם אל תאכל צמח ואל תשתמש בו כתרופה על סמך אפליקציה: התייעץ עם איש מקצוע.