איך לטפל בפלומריה ריחנית
השקיה
פלומריה ריחנית (Plumeria rubra) אוגרת מים בגזע ובענפים העבים שלה, ולכן היא סובלת יותר ממים עודפים מאשר מחוסר מים. בתקופת הצמיחה, באביב ובקיץ, יש להשקות היטב ולתת לאדמה להתייבש בין ההשקיות. בסתיו ובחורף היא נכנסת לתקופת מנוחה, והשקיה מופחתת מאוד היא הדרך הנכונה לשמור עליה בריאה.
צריך להשקות היום?
הכניסו אצבע עמוקה כ-5 ס"מ לתוך הקרקע. אם הקרקע יבשה לחלוטין, הגיע הזמן להשקות. אפשר גם להרים את העציץ: עציץ שנראה כבד מאוד מלא מים, ועציץ שמרגיש קל מאוד צריך השקיה. בחורף, אם הקרקע עדיין לחה, המתינו.
הקפידו על ניקוז טוב. פלומריה לא אוהבת שהשורשים עומדים במים, ועציץ ללא חורי ניקוז הוא מתכון בטוח לריקבון. בחרו תערובת קרקע קלה ומנוקזת, כמו תערובת קקטוסים עם פרלייט או חצץ דק.
השקיית יתר
פלומריה מאחסנת מים בגזע ובענפים, ולכן היא רגישה מאוד לעודף מים בקרקע. כשהשורשים נשארים רטובים זמן רב, הם נחנקים ומתחילים להירקב, והפגיעה מתפשטת מהר לגזע. עודף מים בחורף מסוכן במיוחד, כי הצמח אינו צורך מים בזמן המנוחה.
תסמינים: עלים צהובים או חומים שנושרים, במיוחד עלים תחתונים. גזע רך או מתעפש בבסיס, ריח רע מהקרקע, וקרקע שנשארת רטובה זמן רב.
פתרונות: הפסיקו להשקות מיד ואפשרו לקרקע להתייבש. אם הגזע רך, בדקו את השורשים: הסירו שורשים רקובים עם סכין חדה ומעוקרת, והשאירו את הצמח במקום מואר ומאוורר עד שהחתכים מתייבשים. אם הנזק חמור, העבירו את הצמח לתערובת קרקע יבשה ונקייה ואל תשקו שבוע עד שבועיים.
השקיה חסרה
למרות שפלומריה עמידה לבצורת, היא צריכה מים מספיקים בזמן הצמיחה הפעילה כדי לייצר עלים חדשים ופרחים. בעציץ הקרקע מתייבשת מהר יותר מאשר באדמה, ולכן חוסר מים מופיע לעיתים קרובות בקיץ החם.
תסמינים: עלים רכים שנושלים או מתכווצים, קצוות עלים חומים ויבשים, נשירה של עלים צעירים ופרחים שנפתחים מעט או לא נפתחים בכלל. הגזע עלול להתכווץ מעט.
פתרונות: השקו את הצמח בהשקיה יסודית מלמעלה, עד שהמים יוצאים מתחתית העציץ. אם הקרקע התייבשה לגמרי והתכווצה מהדופן, השקו לאט ובכמה סבבים כדי שהמים יחלחלו ולא יזרמו הצידה. בקיץ בדקו את הקרקע כל כמה ימים.
אור שמש
פלומריה היא צמח שחי בשמש מלאה ובחום, ובלי אור חזק היא לא תפרח. היא צריכה שמש ישירה לאורך רוב היום כדי לייצר פרחים ריחניים ועלים בריאים. בצל חלקי היא עדיין גדלה, אך פורחת הרבה פחות.
- אידיאלי: שמש מלאה · 6 עד 8 שעות של שמש ישירה ביום
- נסבל: שמש מלאה, שמש חלקית
- המקום הטוב ביותר בחדר: על אדן החלון
- תאורה מלאכותית: בבית, פלומריה דורשת חלון שפונה לדרום או למערב, עם שמש ישירה. אם אין מספיק אור טבעי, אפשר להשתמש בנורת צמחים בעוצמה גבוהה במשך 12 עד 14 שעות ביום, במרחק מתאים מהעלים כפי שמצוין באריזת הנורה.
מעט מדי אור
פלומריה זקוקה לאור חזק כדי לבנות רקמות עץ חזקות ולייצר פרחים. כשהאור חלש, הגבעולים נמתחים, העלים נחלשים, והצמח נכנס למצב של הישרדות במקום פריחה, במיוחד בחורף.
תסמינים: גבעולים דקים ומתארכים לכיוון האור, עלים קטנים וחיוורים, מעט פרחים או חוסר פריחה מוחלט, וצמיחה איטית.
פתרונות: הזיזו את הצמח למקום שטוף שמש, לדוגמה לחלון דרומי או מערבי, או לחוץ בקיץ. סובבו את העציץ פעם בשבוע כדי שהצמח יגדל באופן אחיד. בחורף, אם האור בבית חלש, הוסיפו תאורת צמחים.
יותר מדי שמש
אור שמש ישיר ומתמשך הוא רצוי לפלומריה, אבל לאחר מעבר מפתאומי מחוסר שמש לשמש חזקה, או בחום קיצוני יחד עם יובש, העלים עלולים להישרף. העלים הרכים הצעירים רגישים במיוחד.
תסמינים: כתמים חומים או לבנים ויבשים על העלים, קצוות עלים מצהיבים או מתייבשים, ועלים שנראים דהויים או מתפתלים בשעות הצהריים.
פתרונות: אם הצמח עבר ממקום מוצל לשמש חזקה, הרגילו אותו בהדרגה במשך שבוע עד שבועיים, תחילה עם שמש של שעתיים עד שלוש ביום. בקיץ החם, ספקו הצללה קלה בשעות הצהריים הקשות ביותר, ושמרו על השקיה סדירה כדי שהצמח יוכל להתקרר דרך העלים.
טמפרטורה
פלומריה ריחנית (Plumeria rubra) היא צמח טרופי שאוהב חום ושמש מלאה. היא מתחילה לפרוח כשהטמפרטורה קבועה מעל 20 מעלות, ולכן כדאי לשמור עליה חמה ככל האפשר בעונת הגידול. בחורף היא נכנסת לתרדמה ומאבדת את עליה, וזה נורמלי.
- אידיאלי: 20–30 °C
- נסבל: 10–40 °C
- אזורי עמידות: 10-11
דישון
הפלומריה צורכת מעט חנקן ותזונה עשירה בזרחן ובאשלגן. יותר מדי חנקן גורם לעלים ירוקים וגבוהים על חשבון פריחה. הפלומריה רגישה גם למלחים, לכן יש לדשן במינון נמוך ולהקפיד על ניקוז טוב של העציץ או הקרקע.
- דשן בשחרור איטי: פעם בשנה, בתחילת האביב (מרץ-אפריל), לפני תחילת הגידול.
- דשן נוזלי עתיר זרחן (למשל 10-30-20) לעידוד פריחה, דשן מאוזן 20-20-20 בתחילת העונה, דשן גרגירי לאטי השחרור עם יחס נמוך של חנקן, דשן ייעודי לצמחי פריחה טרופיים
מצע
הפלומריה רובה דורשת אדמה מנקזת מאוד, שאינה מחזיקה מים. אדמה כבדה או רטובה מדי היא הגורם הנפוץ ביותר למותה. מומלץ להשתמש בתערובת קלה ולהימנע מאדמת גן כבדה ללא תוספות.
- תערובת קקטוסים או סוקולנטים: שלושה חלקים תערובת מסחרית לקקטוסים, חלק אחד פרלייט או פרליט דק, וחלק אחד קומפוסט קל
- תערובת עשירה בחומר אורגני קל: שני חלקים אדמת גן או אדמת עציצים קלה, חלק אחד פרלייט, חלק אחד קלף קוקוס או קומפוסט בשל, וחלק חצי חול גס
- pH 6–7.5
העברה לעציץ
פלומריה רובה (Plumeria rubra) רגישה מאוד לשורשים רטובים ולמעבר פתאומי לתנאים קרים. יש להחליף עציץ רק כשהצמח פעיל ויש לו עלים ירוקים, והעציץ חייב לכלול חורי ניקוז רבים.
- באיזו תדירות: כל 2-3 שנים, או כאשר השורשים מתחילים לצאת מחורי הניקוז
- העציץ החדש: עלו בגודל בהדרגה, בדרך כלל 2-5 ס"מ מעבר לקודם, כי שורשי הפלומריה אינם אוהבים אדמה רטובה בתוך עציץ גדול מדי
- עונת ההעברה לעציץ: אביב
איך מעבירים לעציץ
- הוציאו את הצמח מהעציץ בזהירות, אם צריך הקישו על דפנות העציץ או חתכו אותו בפנים
- הסירו בעדינות מעט מהאדמה הישנה מהשורשים באמצעות מזלג גינון או מים פושרים, ותנו לשורשים להתייבש שעה-שעתיים
- גזמו שורשים רכים, חומים או מעופשים, והשאירו שורשים בריאים בצבע בהיר
- בדקו את גזע הצמח ושבירו או חתכו חלקים רכים או מקומות עם ריקבון
- הניחו את הצמח במרכז העציץ החדש כך שהצוואר שלו יהיה בגובה שפת העציץ או מעט מעליה
- מלאו את הסביבה באדמה מוכנה, ודחסו קלות בלבד, בלי ללחוץ חזק על השורשים
- אל תשקו מיד, המתינו 3-5 ימים לפני ההשקיה הראשונה כדי שהחתכים יתייבשו
גיזום
פלומריה פורחת על ענפי השנה הנוכחית, לכן גיזום בזמן הנכון מעודד פריחה עשירה. גזמו בעיקר לפני תחילת הצמיחה הפעילה באביב או בסוף הקיץ לפני הקור, והימנעו מגיזום כבד בסתיו הקר. תמיד השתמשו בכלים חדים ומעוקרים.
עונת הגיזום: אביב, סתיו
איך גוזמים
- חתכו תחילה את כל הענפים המתים, היבשים או השבורים עד לרקמה בריאה.
- הסירו ענפים שחוצים זה את זה או גדלים פנימה לתוך הכתר, כדי לשפר את זרימת האוויר.
- קצרו את קצות הענפים הבריאים בכ-10 עד 30 ס"מ, חתכו מעל עין או צומת עלה, בזווית קלה כדי שמי גשם לא יישארו על החתך.
- אל תסירו יותר מכשליש מנפח העץ בגיזום אחד, כדי שלא להחליש את הצמח.
- לאחר הגיזום, השאירו את העץ במקום מואר ושמרו על השקיה מתונה עד שיתחדשו העלים.
ריבוי
קלחי גזע (Cuttings) · אביב, קיץ
- בחרו קלח בריא באורך כ-30 עד 45 ס"מ מעץ בשל ולא רך מדי מהצמח הבוגר Plumeria rubra.
- חתכו מתחת לעין (צומת עלה) בעזרת סכין חדה או מספריים מעוקרים.
- השאירו את הקלח בצל במקום יבש ומאוורר למשך 3 עד 7 ימים עד שקצה החתך מתייבש ויוצר שכבה דקה ומחוספסת.
- טבלו את קצה החתך בהורמון שורשים (אופציונלי) ושתלו בתערובת קלה של פרלייט וחול גס או קומפוסט דל בחומר אורגני.
- שמרו על טמפרטורה של כ-24 עד 30°C והשקו במתינות בלבד, רק כאשר התערובת יבשה לחלוטין, כדי למנוע ריקבון.
שתילה מזרעים (Seeds) · אביב
- אספו זרעים בשלים מתוך זרעונים חומים ויבשים, או רכשו זרעים טריים, שכן זרעי פלומריה מאבדים כושר נביטה במהירות.
- השרו את הזרעים במים פושרים למשך 12 עד 24 שעות לפני הזריעה.
- זרעו בעציץ עם תערובת מנוקזת היטב, בעומק קל של כ-0.5 ס"מ.
- שמרו על חום של כ-25 עד 30°C ועל לחות קבועה אך לא רטובה עד להופעת הנביטה, שעשויה להימשך מספר שבועות.
שכבה באוויר (Air layering) · קיץ
- בחרו ענף בריא ובוגר של Plumeria rubra בעובי של עיפרון לפחות.
- הסירו רצועת קליפה טבעתית ברוחב של כ-2 ס"מ, וגרדו מעט את שכבת הקמביום שמתחתיה.
- עטפו את האזור בלחות של מוס ספגני לח ובשכבה של ניילון שקוף הקשורה בשני קצותיה.
- המתינו כ-6 עד 10 שבועות עד להופעת שורשים, ואז חתכו את הענף מתחת לשורשים ושתלו אותו בעציץ.
פלומריה מתרבה בקלות מקלחי גזע, והשורשים בדרך כלל מופיעים תוך כחודש עד שישה שבועות. אל תשתלו את הקלח בתוך אדמה רטובה, כי הוא ייר קב לפני שייצור שורשים.
אודות פלומריה ריחנית
ידוע גם בשם: פלומריה אדומה, פרנגיפני, לה פלומה
- סוג הצמח: עץ קטן, שיח
- אורך חיים: רב-שנתי
- תפוצה: מרכז אמריקה ומקסיקו, עד צפון אמריקה הדרומית.
- גובה בבגרות: 3 עד 8 מטרים בגידול טבעי; בעציץ בדרך כלל 1 עד 2 מטרים
- עונת פריחה: סוף האביב ועד הסתיו
חיות מחמד · בני אדם
חיות מחמד: רעיל · בני אדם: רעיל. כל חלקי הצמח, במיוחד המיץ החלבי והזרעים, מכילים גליקוזידים לבביים ועלולים לגרום להקאות, שלשולים ותגובות עור ועיניים. לפי ASPCA הצמח רעיל לכלבים, לחתולים ולסוסים. יש לשמור ממגע ולשטוף היטב אחרי טיפול.
בעיות נפוצות
- ריקבון שורשים: נגרם משקיה מוגזמת או אדמה כבדה ולא מנוקזת; העלים צהובים והגזע רך.
- קרציות ועש העלים: מזיקים נפוצים בתוך העציץ, מופיעים כנקודות צהובות על העלים וקורי עכביש עדינים.
- עלים נושרים בחורף: תופעה טבעית בעונה הקרה או בהשקיה לא מתאימה; לא תמיד סימן למחלה.
- אין פריחה: לרוב בשל מעט שמש, דשן עשיר בחנקן או עציץ גדול מדי.
- כתמים חומים על העלים: לעיתים פטרייה בשל לחות גבוהה ואוורור לקוי; מסירים עלים נגועים ומשפרים אוורור.
שימושים
בעיקר נטיעה נוי בגינות טרופיות ובעציצים; הפרחים משמשים לייצור לאיים, לבשמים ולשמנים ריחניים. בתרבות הפולינזית והמזרח-אסייתית מקובל לשים פרחים על הקברים ובטקסים.
האם הוא אכיל?
לא אכיל. המיץ והזרעים רעילים.
היסטוריה ואגדות
Plumeria הוענק לזכרו של הצמחן הצרפתי צ'ארלס פלומייה, ובעולם הדובר אנגלית הוא ידוע בשם frangipani על שם בושם איטלקי ממאה ה-16. בהוואי הפך הצמח לחלק מתרבות ה-lei, ואגדות מקומיות מספרות על פרחיו כמתנה של אהבה ופיוס.
הידעת?
הפרחים של Plumeria rubra משמשים להכנת לאי (ה-lei) בהוואי, ובדרך כלל נקטפים ונשזרים בשעות הבוקר כשהם בשיא הריח.
שאלות נפוצות
כל כמה זמן להשקות פלומריה ריחנית?
כל 14 ימים. פלומריה ריחנית (Plumeria rubra) אוגרת מים בגזע ובענפים העבים שלה, ולכן היא סובלת יותר ממים עודפים מאשר מחוסר מים. בתקופת הצמיחה, באביב ובקיץ, יש להשקות היטב ולתת לאדמה להתייבש בין ההשקיות. בסתיו ובחורף היא נכנסת לתקופת מנוחה, והשקיה מופחתת מאוד היא הדרך הנכונה לשמור עליה בריאה. הכניסו אצבע עמוקה כ-5 ס"מ לתוך הקרקע. אם הקרקע יבשה לחלוטין, הגיע הזמן להשקות. אפשר גם להרים את העציץ: עציץ שנראה כבד מאוד מלא מים, ועציץ שמרגיש קל מאוד צריך השקיה. בחורף, אם הקרקע עדיין לחה, המתינו.
כמה אור פלומריה ריחנית צריך?
שמש מלאה (6 עד 8 שעות של שמש ישירה ביום). פלומריה היא צמח שחי בשמש מלאה ובחום, ובלי אור חזק היא לא תפרח. היא צריכה שמש ישירה לאורך רוב היום כדי לייצר פרחים ריחניים ועלים בריאים. בצל חלקי היא עדיין גדלה, אך פורחת הרבה פחות.
באיזו טמפרטורה פלומריה ריחנית אוהב?
20–30 °C. פלומריה ריחנית (Plumeria rubra) היא צמח טרופי שאוהב חום ושמש מלאה. היא מתחילה לפרוח כשהטמפרטורה קבועה מעל 20 מעלות, ולכן כדאי לשמור עליה חמה ככל האפשר בעונת הגידול. בחורף היא נכנסת לתרדמה ומאבדת את עליה, וזה נורמלי.
האם פלומריה ריחנית רעיל לחתולים ולכלבים?
רעיל לחתולים ולכלבים: הרחיקו מהישג ידם. כל חלקי הצמח, במיוחד המיץ החלבי והזרעים, מכילים גליקוזידים לבביים ועלולים לגרום להקאות, שלשולים ותגובות עור ועיניים. לפי ASPCA הצמח רעיל לכלבים, לחתולים ולסוסים. יש לשמור ממגע ולשטוף היטב אחרי טיפול.
מהן הבעיות הנפוצות של פלומריה ריחנית?
ריקבון שורשים: נגרם משקיה מוגזמת או אדמה כבדה ולא מנוקזת; העלים צהובים והגזע רך. קרציות ועש העלים: מזיקים נפוצים בתוך העציץ, מופיעים כנקודות צהובות על העלים וקורי עכביש עדינים. עלים נושרים בחורף: תופעה טבעית בעונה הקרה או בהשקיה לא מתאימה; לא תמיד סימן למחלה. אין פריחה: לרוב בשל מעט שמש, דשן עשיר בחנקן או עציץ גדול מדי. כתמים חומים על העלים: לעיתים פטרייה בשל לחות גבוהה ואוורור לקוי; מסירים עלים נגועים ומשפרים אוורור.
מתי להעביר את פלומריה ריחנית לעציץ חדש?
כל 2-3 שנים, או כאשר השורשים מתחילים לצאת מחורי הניקוז. פלומריה רובה (Plumeria rubra) רגישה מאוד לשורשים רטובים ולמעבר פתאומי לתנאים קרים. יש להחליף עציץ רק כשהצמח פעיל ויש לו עלים ירוקים, והעציץ חייב לכלול חורי ניקוז רבים.
איך מרבים פלומריה ריחנית?
קלחי גזע (Cuttings), שתילה מזרעים (Seeds), שכבה באוויר (Air layering). בחרו קלח בריא באורך כ-30 עד 45 ס"מ מעץ בשל ולא רך מדי מהצמח הבוגר Plumeria rubra. חתכו מתחת לעין (צומת עלה) בעזרת סכין חדה או מספריים מעוקרים. השאירו את הקלח בצל במקום יבש ומאוורר למשך 3 עד 7 ימים עד שקצה החתך מתייבש ויוצר שכבה דקה ומחוספסת. טבלו את קצה החתך בהורמון שורשים (אופציונלי) ושתלו בתערובת קלה של פרלייט וחול גס או קומפוסט דל בחומר אורגני. שמרו על טמפרטורה של כ-24 עד 30°C והשקו במתינות בלבד, רק כאשר התערובת יבשה לחלוטין, כדי למנוע ריקבון.
איך נכתב המדריך הזה
Verdiss כותב כל מדריך בעזרת בינה מלאכותית על סמך מקורות בוטניים ובודק את המין ב-iNaturalist וב-Plants of the World Online (Kew). קוראים יכולים לדרג כל מדריך באפליקציה.
מקורות
המידע ב‑Verdiss נועד להכוונה כללית בלבד. לעולם אל תאכל צמח ואל תשתמש בו כתרופה על סמך אפליקציה: התייעץ עם איש מקצוע.