איך לטפל בPilea peperomioides
השקיה
פילאה פפרומיואידס (Pilea peperomioides), המכונה גם צמח הכסף הסיני או צמח המטבע, אוגרת מים בעלים העגולים והעבים שלה ולכן סובלת יבשות טוב יותר מהשקיה מוגזמת. בחרו עציץ עם חור ניקוז ותערובת קלה ומהירת ייבוש, והשקו עד שהמים זורמים מתחתית העציץ ואז רוקנו את הצלוחית. בחורף הפחיתו משמעותית את תדירות ההשקיה.
צריך להשקות היום?
הכניסו אצבע עד עומק של כ-3 ס"מ בתערובת. אם היא יבשה, הגיע הזמן להשקות. אפשר גם להרים את העציץ: עציץ שמשקלו קל בצורה ניכרת מהרגיל מבשר על מצע יבש. העלים העבים והשבירים מאחסנים מים, ולכן עלה שנראה רך או מקומט הוא סימן מאוחר מדי.
השקו בבוקר, בכמות מלאה ולא בכמויות קטנות. השקיה שטחית וקבועה מזיקה לשורשים יותר מהמתנה של יום-יומיים נוספים.
השקיית יתר
הפילאה מאחסנת מים בעלים ובגבעולים העבים שלה, ולכן היא רגישה במיוחד לשורשים שרויים במים. כשהמצע נשאר רטוב זמן רב, החמצן מתרוקן והשורשים מתחילים להירקב, והצמח אינו מסוגל לשאוב מים דרך שורשים פגועים.
תסמינים: עלים צהובים או שקופים שנושרים בקלות, גבעולים רכים וחומים בבסיס, ריח מחמיץ מהעציץ ומצע רטוב גם ימים לאחר השקיה.
פתרונות: הפסיקו להשקות מיד ואפשרו למצע להתייבש. אם הריקבון מתקדם, הוציאו את הצמח מהעציץ, חתכו שורשים שחורים ורכים בסכין מחוטאת והשאירו את השורשים הבריאים לייבוש של כמה שעות. לאחר מכן שתלו מחדש בתערובת חדשה ויבשה ובעציץ נקי עם ניקוז טוב.
השקיה חסרה
למרות שהפילאה סובלת בצורת טוב, היא מאבדת מים דרך העלים העגולים ומתחילה להתכווץ כשהמצע מתייבש לגמרי. לעלים הדקים יחסית שיש לה יש פחות רזרבה מצמחים שמנוניים אחרים, ולכן התייבשות קיצונית עלולה לפגוע בה.
תסמינים: עלים רכים, מקומטים או מכופפים כלפי מטה, צבע עמום ומצע שמתרחק מדפנות העציץ. כשמדובר בצמח צעיר, העלים עשויים להתייבש ולהתפורר בקצוות.
פתרונות: השקו את הצמח בהשקיה מלמטה לאורך כ-30 דקות כדי לאפשר למצע היבש להשתרות מחדש. לאחר מכן הניחו לו להתנקז. בדרך כלל הצמח מתאושש תוך כמה ימים, והעלים הרכים מתמלאים מחדש. אם רוב העלים התייבשו, קבעו השקיה קבועה יותר בשבועות הבאים.
אור שמש
פילאה פפרומיואידס (Pilea peperomioides) גדלה באופן טבעי בשולי יערות בדרום-מערב סין, שם היא מקבלת אור בהיר אך מסונן דרך עלוות עליונה. אור ישיר וחזק עלול לשרוף את העלים הדקיקים והעגולים שלה, ואור חלש מדי גורם לגבעולים להתארך ולהישרות לכיוון האור.
- אידיאלי: אור חזק ועקיף · 4-6 שעות של אור בהיר ועקיף ביום
- נסבל: שמש חלקית, אור חזק ועקיף
- המקום הטוב ביותר בחדר: ליד החלון
- תאורה מלאכותית: במקרה של אור טבעי חלש, נורת LED בעוצמה בינונית הממוקמת כ-30 ס"מ מעל הצמח למשך 10 עד 12 שעות ביום מספקת תאורה מספקת. הפעילו טיימר כדי לשמור על קצב קבוע.
מעט מדי אור
הפילאה מסתגלת לאור חלש לזמן קצר, אך לאורך זמן היא מאבדת את צורתה הקומפקטית. מכיוון שהיא מחפשת אור, הגבעולים נמתחים והעלים מתרחקים זה מזה, והצמח נראה דליל ומעוות.
תסמינים: גבעולים ארוכים וחלשים שנוטים לכיוון החלון, רווחים גדולים בין העלים, צבע ירוק בהיר או חיוור ותהליך צמיחה איטי מאוד.
פתרונות: העבירו את הצמח לקרבת חלון מזרחי או מערבי, סובבו את העציץ מדי שבוע כדי שהצמח יגדל באופן סימטרי, והוסיפו תאורה מלאכותית בעונת החורף הקצרה. גזמו גבעולים מתארכים מאוד כדי לעודד צמיחה צפופה יותר.
יותר מדי שמש
למרות שהפילאה אוהבת אור, השמש הישירה של הצהריים עלולה לשרוף את העלים העבים והרכים שלה. העלים מאבדים מים מהר מהרגיל תחת קרינה חזקה, והשרפה פוגעת בתאים שטחיים שאינם מתחדשים.
תסמינים: כתמים חומים או לבנים מיובשים על העלים, קצוות שמתכהים ומתייבשים, עלים שמתחילים להתכרבל כלפי מעלה וצבע עמום במקום ירוק זוהר.
פתרונות: הזיזו את הצמח מהחלון או הוסיפו וילון שקוף שמסנן את קרני השמש בשעות החזקות בצהריים. אם העלים שנשרפו כבר נראים פגועים, הסירו אותם בעדינות בעזרת מספריים נקיות, והצמח יצמיח עלים חדשים תוך זמן קצר.
טמפרטורה
צמח הפילאה פפרומיואידס (Pilea peperomioides) מעדיף חדר חמים ויציב, באור בהיר וללא זרמי אוויר. הוא מתאים לרוב הבתים בישראל ובאירופה כל השנה, ובקיץ הוא נהנה לעמוד בחוץ במקום מוצל.
- אידיאלי: 16–24 °C
- נסבל: 7–30 °C
- אזורי עמידות: 10-11
דישון
הפילאה פפרומיואידס צומחת בעיקר באביב ובקיץ, ולכן כדאי להשקות בדשן רק בתקופה הזו. בחורף היא כמעט לא גדלה, ולכן דשן בתקופה הזו עלול לפגוע בשורשים. תמיד השתמשו בדשן מדולל לחצי מהמינון המומלץ על ידי היצרן.
- דשן בשחרור איטי: דשנים לאט-נבלעים אינם הכרחיים לרוב הצמחים בבית. אם בוחרים בכך, מספיק לשים מנה אחת בתחילת האביב, בהתאם להוראות היצרן.
- דשן נוזלי מאוזן לצמחי בית, למשל 10-10-10 או דשן דומה, דשן מיוחד לצמחים ירוקים עלווה, דשן אורגני נוזלי מדולל, כגון תמיסת הומוס או זבל תולעים
מצע
Pilea peperomioides זקוקה לאדמה מחלחלת שמתייבשת בין השקיות. אדמה כבדה או דחוסה שומרת מים יותר מדי ומסכנת את השורשים.
- תערובת קקטוסים ומקולנטים: כ-60% אדמה מינרלית או אדמת קקטוסים, 20% פרלייט או פומיס, 20% קומפוסט קל או קוקוס
- תערובת עציצים קלה עם פרלייט: כ-50% תערובת עציצים איכותית, 30% פרלייט, 20% פרליט גס או חצץ קטן
- תערובת ביתית לפילאה: שליש חומוס עלים, שליש פרלייט, שליש אדמת עציצים רגילה
- pH 6–7
העברה לעציץ
עציץ עם חור ניקוז, תערובת קלה ומהירת ייבוש, סכין או מספריים נקיים, ומגש לעבודה. הימנעו מעציץ גדול מדי, כי אדמה רטובה מדי עלולה לגרום לריקבון השורשים.
- באיזו תדירות: לכל 2-3 שנים, או כשהשורשים מציצים מחורי הניקוז
- העציץ החדש: עלייה של 2-3 ס"מ בקוטר בלבד; Pilea peperomioides אוהבת עציץ צפוף מעט
- עונת ההעברה לעציץ: אביב, קיץ
איך מעבירים לעציץ
- הוציאו את הצמח מהעציץ הישן בעדינות, תוך החזקת הגזע קרוב לבסיס והטיית העציץ
- שחררו בזהירות את שורשים מתפתלים, והסירו אדמה ישנה ורקובה בלבד
- הניחו שכבת אדמה טרייה בתחתית העציץ החדש, כך שהכתר יישאר בגובה של כ-1 ס"מ מתחת לשפה
- מלאו מסביב בתערובת טרייה, לחצו קלות והקישו על הצדדים כדי לסלק כיסים של אוויר
- אל תשקו מיד מלא; השקו קלות כדי לייצב את האדמה ולהשאיר את השורשים לחים בלבד
גיזום
פיליאה פפרומיואידס אינה דורשת גיזום קשה. העלים הרחבים והעגולים נושאים על גבעולים ארוכים וזקופים, ולכן ההתאמה העיקרית היא להסיר גבעולים מפוחלצים או נטויים מדי ולשמור על צורה מאוזנת. גיזום בתדירות נמוכה ומתונה עדיף על פני גיזום כבד.
עונת הגיזום: אביב, קיץ
איך גוזמים
- הסירו עלים צהובים או חומים מהבסיס בעזרת משיכה עדינה או חיתוך נקי של הגבעול.
- לגיזום צורה, קצצו גבעול מעל צומת עלה או מעל בסיס הגבעול, כדי לעודד צמיחה חדשה מהנקודה הזו.
- אם גבעול נטה יותר מדי לכיוון האור, קצצו אותו בגובה מתאים והסתכלו על הצמח מדי כמה שבועות כדי לתקן את הכיוון.
- אחרי הגיזום, סובבו את העציץ מדי פעם כדי שהצמח יתפתח באופן שווה מכל הצדדים.
- אל תסירו יותר משליש מהצמח בפעם אחת, כדי לשמור על כוחו לצמיחה מחודשת.
ריבוי
שתילי ראש (ראשי גבעול) · אביב, קיץ
- קצצו גבעול בריא באורך של כ-8 עד 10 ס"מ מעל קו עלה, בסכין או במספרים נקיים.
- הסירו את העלים התחתונים כך שיישארו כ-2 עד 3 צמד עלים בלבד בחלק העליון.
- השאירו את הגזרה באוויר למשך יום או יומיים עד שהחתך מתייבש ומתעבה מעט.
- הכניסו את הקצה לכוס מים נקיים שבה מכסה החתך בלבד, והציבו במקום בהיר ללא שמש ישירה.
- החליפו את המים כל כמה ימים. השורשים הראשונים בדרך כלל יופיעו תוך שלוש עד שש שבועות.
- כשהשורשים מגיעים לאורך של כ-3 ס"מ, העבירו את השתיל לתערובת קלה ומנוקזת של חומוס עלים וחול.
הפרדת גורים (Pilea peperomioides offsets) · אביב, קיץ, סתיו
- חפשו בבסיס האם גורים קטנים שכבר יצרו שורשים משלהם, בדרך כלל לאחר שנה או שנתיים של גידול.
- הוציאו את האם מהעציץ והפרידו בעדינות את הגור עם חלק מהשורשים.
- שתלו את הגור בעציץ קטן עם תערובת מנוקזת והשקו במתינות.
- שמרו על האדמה מעט לחה בשבועות הראשונים בלי להציף.
הפצה מזרעים · אביב
- זרעו את הזרעים השטוחים על פני תערובת זרעים קלה, בלי לכסות בעומק, כי הם צריכים אור להנבטה.
- כסו את המגש בניילון שקוף לשמירה על לחות ושמרו על טמפרטורה של כ-20 עד 24 מעלות צלזיוס.
- הסירו את הניילון מדי יום לאוורור, והשקו בזהירות כשהפקק מתייבש.
- לאחר שהשתילים מפתחים שני זוגות עלים אמיתיים, העבירו אותם לעציצים קטנים בנפרד.
פיליאה פפרומיואידס מפיצה גורים רבים סביב הבסיס, ולכן הפצה בהפרדת גורים היא הדרך הפשוטה והמהירה ביותר לקבל צמחים חדשים. הקפידו על מים נקיים בכוס, שכן ריקבון השורשים הוא הסיבה הנפוצה ביותר לכישלון בשתילה.
אודות Pilea peperomioides
ידוע גם בשם: צמח הפנקייק, צמח הכסף הסיני, פילאה סינית
- סוג הצמח: עשבוני, סוקולנטי חלקי
- אורך חיים: רב-שנתי
- תפוצה: ממחוז יונאן בדרום-מערב סין, שם גדל בצללים של יערות הרים ובשולי סלעים.
- גובה בבגרות: כ-30 עד 40 ס"מ בגידול ביתי
חיות מחמד · בני אדם
חיות מחמד: בטוח · בני אדם: בטוח. לפי ASPCA, פילאה פפרומיואידס אינו רעיל לחתולים, לכלבים או לילדים. עם זאת, מומלץ למנוע מחיות מחמד ללעוס את העלים, כי אכילה של כמות גדולה עלולה לגרום לאי נוחות קלה במערכת העיכול.
בעיות נפוצות
- ריקבון שורשים: השקיה מוגזמת או עציץ ללא ניקוז גורמים לשורשים להירקב, והעלים הופכים רכים וצהבהבים.
- עלים מתארכים ונטויים לאור: באור חלש הצמח מתארך לעבר המקור האור ומאבד את צורתו העגולה.
- עלים צהובים בתחתית הרוזטה: זהו תהליך טבעי של החלפת עלים ישנים. אם הצהוב מתפשט מהר, בדקו השקיה ולחות יתר.
- כתמים חומים בעלים: לעיתים נגרמים משמש ישיר חזק או ממים שנשארים על העלים לאורך זמן.
- עכבישון אדום: מופיע באוויר יבש, בעיקר בחורף בבית עם חימום חזק. סימנים הם נקודות צהובות ורשת דקה בצד התחתון של העלה.
שימושים
בעיקר צמח נוי פנימי ופופולרי מאוד בעיצוב הבית. אין לו שימוש קולינרי או תעשייתי מוכר.
האם הוא אכיל?
לא אכיל.
היסטוריה ואגדות
הצמח תואר לראשונה במדעי הצמחים בתחילת המאה ה-20 והובא לאירופה בידי מיסיונרים ובוטנאים. בשנות ה-40 הפך לנפוץ בזכות נטיעות שהופצו בין חקלאים ובתי גידול, ומשם התפשט לשאר העולם. בתרבות הפופולרית הוא נחשב לסמל של פשטות ושל שיתוף, כי הגוזלים מועברים בין חברים ובני משפחה.
הידעת?
הצמח התפשט בעולם בזכות ילדים לשעבר: נטיעות שנשלחו מסין בשנות ה-40 של המאה ה-20 ונפוצות במדינות שונות, ואנשים החלו לחלק בהם ילדים (גוזלים) שצמחו מהאם. בשם 'צמח הפנקייק' משתמשים בשל עליו העגולים והשטוחים.
שאלות נפוצות
כל כמה זמן להשקות Pilea peperomioides?
כל 10 ימים. פילאה פפרומיואידס (Pilea peperomioides), המכונה גם צמח הכסף הסיני או צמח המטבע, אוגרת מים בעלים העגולים והעבים שלה ולכן סובלת יבשות טוב יותר מהשקיה מוגזמת. בחרו עציץ עם חור ניקוז ותערובת קלה ומהירת ייבוש, והשקו עד שהמים זורמים מתחתית העציץ ואז רוקנו את הצלוחית. בחורף הפחיתו משמעותית את תדירות ההשקיה. הכניסו אצבע עד עומק של כ-3 ס"מ בתערובת. אם היא יבשה, הגיע הזמן להשקות. אפשר גם להרים את העציץ: עציץ שמשקלו קל בצורה ניכרת מהרגיל מבשר על מצע יבש. העלים העבים והשבירים מאחסנים מים, ולכן עלה שנראה רך או מקומט הוא סימן מאוחר מדי.
כמה אור Pilea peperomioides צריך?
אור חזק ועקיף (4-6 שעות של אור בהיר ועקיף ביום). פילאה פפרומיואידס (Pilea peperomioides) גדלה באופן טבעי בשולי יערות בדרום-מערב סין, שם היא מקבלת אור בהיר אך מסונן דרך עלוות עליונה. אור ישיר וחזק עלול לשרוף את העלים הדקיקים והעגולים שלה, ואור חלש מדי גורם לגבעולים להתארך ולהישרות לכיוון האור.
באיזו טמפרטורה Pilea peperomioides אוהב?
16–24 °C. צמח הפילאה פפרומיואידס (Pilea peperomioides) מעדיף חדר חמים ויציב, באור בהיר וללא זרמי אוויר. הוא מתאים לרוב הבתים בישראל ובאירופה כל השנה, ובקיץ הוא נהנה לעמוד בחוץ במקום מוצל.
האם Pilea peperomioides רעיל לחתולים ולכלבים?
בטוח לחתולים ולכלבים. לפי ASPCA, פילאה פפרומיואידס אינו רעיל לחתולים, לכלבים או לילדים. עם זאת, מומלץ למנוע מחיות מחמד ללעוס את העלים, כי אכילה של כמות גדולה עלולה לגרום לאי נוחות קלה במערכת העיכול.
מהן הבעיות הנפוצות של Pilea peperomioides?
ריקבון שורשים: השקיה מוגזמת או עציץ ללא ניקוז גורמים לשורשים להירקב, והעלים הופכים רכים וצהבהבים. עלים מתארכים ונטויים לאור: באור חלש הצמח מתארך לעבר המקור האור ומאבד את צורתו העגולה. עלים צהובים בתחתית הרוזטה: זהו תהליך טבעי של החלפת עלים ישנים. אם הצהוב מתפשט מהר, בדקו השקיה ולחות יתר. כתמים חומים בעלים: לעיתים נגרמים משמש ישיר חזק או ממים שנשארים על העלים לאורך זמן. עכבישון אדום: מופיע באוויר יבש, בעיקר בחורף בבית עם חימום חזק. סימנים הם נקודות צהובות ורשת דקה בצד התחתון של העלה.
מתי להעביר את Pilea peperomioides לעציץ חדש?
לכל 2-3 שנים, או כשהשורשים מציצים מחורי הניקוז. עציץ עם חור ניקוז, תערובת קלה ומהירת ייבוש, סכין או מספריים נקיים, ומגש לעבודה. הימנעו מעציץ גדול מדי, כי אדמה רטובה מדי עלולה לגרום לריקבון השורשים.
איך מרבים Pilea peperomioides?
שתילי ראש (ראשי גבעול), הפרדת גורים (Pilea peperomioides offsets), הפצה מזרעים. קצצו גבעול בריא באורך של כ-8 עד 10 ס"מ מעל קו עלה, בסכין או במספרים נקיים. הסירו את העלים התחתונים כך שיישארו כ-2 עד 3 צמד עלים בלבד בחלק העליון. השאירו את הגזרה באוויר למשך יום או יומיים עד שהחתך מתייבש ומתעבה מעט. הכניסו את הקצה לכוס מים נקיים שבה מכסה החתך בלבד, והציבו במקום בהיר ללא שמש ישירה. החליפו את המים כל כמה ימים. השורשים הראשונים בדרך כלל יופיעו תוך שלוש עד שש שבועות. כשהשורשים מגיעים לאורך של כ-3 ס"מ, העבירו את השתיל לתערובת קלה ומנוקזת של חומוס עלים וחול.
איך נכתב המדריך הזה
Verdiss כותב כל מדריך בעזרת בינה מלאכותית על סמך מקורות בוטניים ובודק את המין ב-iNaturalist וב-Plants of the World Online (Kew). קוראים יכולים לדרג כל מדריך באפליקציה.
מקורות
המידע ב‑Verdiss נועד להכוונה כללית בלבד. לעולם אל תאכל צמח ואל תשתמש בו כתרופה על סמך אפליקציה: התייעץ עם איש מקצוע.