זית אירופי

השקיה

זית אירופי (Olea europaea) הוא עץ ים-תיכוני עמיד לבצורת. בתנאי גידול ביתיים הוא מעדיף השקיה עמוקה ומדי פעם, עם הפסקה מלאה בין ההשקיות כך שחלק מהנפח באדמה יתייבש. בעונת הצמיחה (אביב וקיץ) השקו כשהחמישה-שישה ס"מ העליונים של האדמה יבשים, ובחורף הפחיתו משמעותית. השורשים אינם סובלים עמידה במים, ולכן יש לוודא שהעציץ מנקז היטב ושאין מים עומדים בתחתיתו.

צריך להשקות היום?

הכניסו אצבע עד עומק של חמישה-שישה ס"מ באדמה. אם היא יבשה לחלוטין, הגיע הזמן להשקות. אפשר גם להרים את העציץ: אם הוא קל מאוד ביחס לזה שהיה לאחר השקיה מלאה, האדמה יבשה. כשהאדמה לחה או כבדה, המתינו.

השקו לאט וכך שהמים יחלחלו עד תחתית העציץ ויצאו מחור הניקוז. אחר כך רוקנו את הצלחת שמתחת לעציץ, כדי שהשורשים לא יעמדו במים.

אור שמש

זית אירופי הוא מין שמתפתח בשמש מלאה, ובלעדיה הוא מאבד מחוסנו ומצמיח עלים רפים וגזעים דקים. בחורף הוא יכול לסבול אור מופחת, אבל בקיץ יש לחשוף אותו לשמש ישירה כמעט כל היום. מעבר פתאומי מצל לשמש עלול לגרום לכוויות בעלים, ולכן יש להרגיל את העץ לאור באופן הדרגתי.

• אידיאלי: שמש מלאה · 6-8 שעות שמש ישירה ביום
• נסבל: שמש מלאה, שמש חלקית
• המקום הטוב ביותר בחדר: על אדן החלון
• תאורה מלאכותית: בתוך הבית זית אירופי זקוק לאור חזק מאוד, ומנורות LED לגידול צמחים עם ספקטרום מלא יכולות לסייע כשאין שמש מספקת. הציבו את המנורה בגובה של כ-30 עד 50 ס"מ מהעלים, והפעילו אותה כעשר עד שתים-עשרה שעות ביום. אור פלורסנטי רגיל אינו מספיק לשמירה על צמיחה בריאה.

טמפרטורה

זית אירופי (Olea europaea) עמיד מאוד לחום ולבצורת, אך רגיש לקור קיצוני ולכפור ממושך. בזמן הנביטה והשתילה הצעירה הוא זקוק להגנה מפני קור ומחום קיצוני. עצים בוגרים של הזן המקומי יכולים לשרוד ירידה עד כ-10- מעלות במשך זמן קצר, אך כפור חוזר ומתמשך פוגע בענפים ובתנובה.

• אידיאלי: 5–30 °C
• נסבל: -10–42 °C
• אזורי עמידות: 8-10

דישון

זית אירופי אינו דורש הזנה רבה. הוא מתפתח היטב בקרקע דלה יחסית וגדל לאט. עודף דשן פוגע בתנובת השמן ובאיזון הפריחה, ולכן עדיף דשן מתון בזמן הנכון. יש לשים לב במיוחד לחנקן, שמעודד צמיחה ירוקה על חשבון פריחה ופרי.

• דשן בשחרור איטי: פעם בשנה באביב, בתחילת הצמיחה, במידה שהעץ נמצא בקרקע. בעציץ יש לשמור על דשן איטי שחרור פעם בשנתיים-שלוש או במקום ההשקיה החודשית בקיץ.
• דשן לעצי פרי עם יחס איזון מתון, כגון NPK 10-10-10 או דשן ייעודי לזיתים, דשן איטי שחרור לעצי פרי ולצמחייה ים תיכונית, קומפוסט בשל או זבל עופות מומס בכמות מתונה, דשן עם יסודות קורט כגון ברזל, מגנזיום ובורון, במקרה של צהבון עלים

מצע

זית אירופי מתמודד היטב עם קרקעות אלקליניות וגירניות, ובלבד שהניקוז טוב. השורשים אינם סובלים מים עומדים, ולכן האדמה צריכה להתייבש בין השקיות. בסיר יש להשתמש בתערובת מאווררת ולא בתערובת כבדה או דחוסה.

• תערובת חצץ וחול גס לזיתים: כ-50% אדמת גן או תערובת קקטוסים איכותית, 30% פרלייט או חצץ גס (כ-5-8 מ"מ), ו-20% חול גס או פומיס. התערובת מנקזת מהר ומונעת הצטברות מים סביב השורשים.
• תערובת לזיתים בסיר עם חומוס קל: כ-40% אדמת גן איכותית, 30% קומפוסט בשל או חומוס עלים, 20% פרלייט, ו-10% חצץ דק. מתאימה לעצים צעירים שצריכים מעט יותר אחזקת מים ותזונה.
• אדמת גן מנוקזת בקרקע: קרקע מנוקזת היטב, מועשרת במעט קומפוסט. זית אירופי מעדיף קרקע שאינה נוטה להצטברות מים בחורף, ולכן בקרקעות כבדות יש לערבב חול גס וחצץ לפני השתילה.
• pH 6.5–8.5

העברה לעציץ

זית אירופי (Olea europaea) שורשיו רגישים להשרייה ולחות מתמשכת. יש להחליף את הסיר באביב, לפני תחילת הצמיחה החדשה, ולשמור על נפח שורשים קטן יחסית לסיר.

• באיזו תדירות: כל 2-3 שנים בעצים צעירים; כל 3-5 שנים בעצים בוגרים
• העציץ החדש: עלייה של כ-2-5 ס"מ בקוטר בלבד בכל החלפה, עם חורי ניקוז רבים
• עונת ההעברה לעציץ: אביב

איך מעבירים לעציץ

1. הוציאו בזהירות את העץ מהסיר על ידי היפוך הסיר והקשה עדינה על שוליו
2. הסירו בעדינות כ-25% מהאדמה הישנה מסביב לשורשים עם מזלג או מסמר עץ, בלי לשבור שורשים עבים
3. גזמו שורשים מתים, חומים או רקובים בעזרת מספריים חדים; שורשים בריאים לבנים או בהירים יש להשאיר
4. מלאו תחתית הסיר החדש בשכבת אדמה מוכנה, מקמו את העץ במרכז בגובה שבו עמד קודם, ומלאו את הצדדים
5. דחסו קלות את האדמה כדי לסלק כיסי אוויר, והשאירו כ-2 ס"מ מרווח מתחת לשפת הסיר
6. השקו היטב פעם אחת עד שהמים זורמים מחורי הניקוז, ואז הניחו לאדמה להתייבש מעט לפני ההשקיה הבאה

גיזום

גזמו את זית האירופי אחרי תום הקור ולפני עליית החום הגדול, בסביבות האביב המוקדם או בתחילת הקיץ. הסירו ענפים יבשים, שבורים או חולים בכל עת. לזיתים צעירים מומלץ לעצב את הצמיחה בשנים הראשונות כדי לקבל מבנה חזק.

עונת הגיזום: אביב, קיץ

איך גוזמים

1. התחילו בהסרת ענפים מתים, יבשים או שבורים עד לרקמה בריאה.
2. הסירו יניקות הצומחות מבסיס הגזע או מהשורשים, אלא אם אתם רוצים לשמור על העץ כשיח רב-גזעי.
3. גזמו ענפים שחוצים זה את זה או גדלים לתוך מרכז העץ, וחתכו מעל פקעת עלה או ענף צד.
4. שמרו על מרכז פתוח, כך שאור השמש יגיע לכל חלקי העץ.
5. בעצים צעירים, עצבו שלד של 3 עד 5 ענפים ראשיים מרווחים לאורך הגזע.
6. אל תסירו יותר משליש מנוף העץ בגיזום אחד, והימנעו מגיזום כבד בתקופת הקור או בחום קיצוני.
7. נקו את הכלים בין עץ לעץ כדי למנוע העברת מחלות.

ריבוי

זית אירופי מתרבה בקלות בשיטת הרבעה משורשי יניקה, אך שתילים מזרע אינם זהים לעץ האם ולוקח להם שנים רבות להניב פרי. לכן עבור גינה ביתית מומלצים דווקא יניקות או חלוזות מעץ מוכר ומזן ידוע.

אודות זית אירופי

ידוע גם בשם: זית, זית מצוי, זית הים התיכון

• סוג הצמח: עץ, עץ פרי, עץ סבוך
• אורך חיים: רב-שנתי. עצים רבים חיים מאות שנים, וחלקם מתועדים כבני אלפי שנים.
• תפוצה: מקורו באגן הים התיכון ובחלקים של המזרח התיכון ומערב אסיה, כולל ישראל.
• גובה בבגרות: 6 עד 15 מטרים בגיזום חופשי, לעיתים יותר בבר
• עונת פריחה: אביב, בדרך כלל מאפריל עד יוני

חיות מחמד · בני אדם

חיות מחמד: רעיל · בני אדם: רעיל במידה קלה. לפי ASPCA העץ רעיל לכלבים, לחתולים ולסוסים. פירות, עלים ושאר חלקיו עלולים לגרום להקאות, שלשולים ואי נוחות במערכת העיכול. לילדים הסכנה העיקרית היא מגרעין הפרי שעלול להיתקע בגרון, ופירות כבושים או עלים נאכלים בכמויות גדולות עלולים לגרום לאי נוחות קלה.

בעיות נפוצות

• זבובית הזית (Bactrocera oleae): זחלי הזבוב נוקבים את הפרי ומשמידים את הבשר, והפרי נושר או נפגע. מומלצות מלכודות ורסיסים ביולוגיים בקיץ.
• עש הזית: זחלים ניזונים מפרחים ומפירות צעירים. פגיעה כבדה מפחיתה את היבול.
• דשא הזית או עין הטווס (Spilocaea oleaginea): פטרייה שיוצרת כתמים כהים על העלים. מופיעה בעיקר בלחות גבוהה ובחורף קריר.
• ורטיציליום (Verticillium dahliae): פטרייה בקרקע שגורמת לנבילה של ענפים, ולעיתים להתייבשות העץ כולו. אין לה טיפול ישיר, ולכן חשובה קרקע מנוקזת והימנעות מפצעים בשורשים.
• ריקבון שורשים: נגרם מהשקיה מוגזמת או מקרקע כבדה שאינה מנקזת. העלים מצהיבים והעץ נחלש.

שימושים

זית הוא מהצמחים החשובים ביותר בתרבות הים התיכונית. שמן הזית משמש לבישול, לסלטים, לתיבול, לתעשיית הקוסמטיקה ולתאורה בעבר. פירות כבושים ומעובדים נאכלים בכל רחבי האגן, והעץ נטוע גם כעץ נוי בגנים ובשדרות.

האם הוא אכיל?

הפירות נאכלים לאחר עיבוד, שכן הם מרים מאוד בטבעם. שמן זית מופק מבשר הפרי הבשל. העלים משמשים לתה ולתמציות, אך אינם נאכלים כירק.

היסטוריה ואגדות

זיתים גדלו בכנען ובאגן הים התיכון לפחות 6,000 שנה, וענפי זית נשאו משמעות של שלום, ניצחון וברכה. בתרבות היוונית נחשב העץ למתנת האלה אתנה לאתונה, ובמסורת היהודית שמן הזית קשור לנר התמיד ולחנוכה. בסיפורים רבים מסמל העץ חיים ארוכים ושורשים עמוקים.

הידעת?

זיתים אינם נאכלים טריים מהעץ. פירות הזית מכילים את הגליקוזיד המר אולאוירופאין, ולכן יש לשרוך, לכבוש או לייבש אותם לפני אכילה.

שאלות נפוצות

איך נכתב המדריך הזה

Verdiss כותב כל מדריך בעזרת בינה מלאכותית על סמך מקורות בוטניים ובודק את המין ב-iNaturalist וב-Plants of the World Online (Kew). קוראים יכולים לדרג כל מדריך באפליקציה.

מקורות

• iNaturalist
• Plants of the World Online (Kew)
• Wikipedia