איך לטפל בקיסוס החורש
השקיה
קיסוס החורש (Hedera helix) אוהב אדמה שמנמנה אך לא רטובה לאורך זמן. בקיץ ובאביב הוא צורך מים סדירים יותר, ובחורף מספיק להשקות מעט. שורשיו רגישים לריקבון, ולכן עדיף להשקות היטב ואז לחכות שהשכבה העליונה תתייבש.
צריך להשקות היום?
הכניסו אצבע כשתי ספרות לתוך האדמה. אם היא יבשה, הגיע הזמן להשקות. אם היא עדיין לחה, המתינו יום או יומיים. אפשר גם להרים את האsaג ולהרגיש את המשקל: עציץ יבש הוא קל משמעותית מעציץ רווי. בחורף בדקו שוב לאחר שבוע.
השקו עד שהמים יוצאים מתחתית העציץ, ואז רוקנו את הצלחת. קיסוס עומד רע בשורשים שיושבים במים, אבל גם לא אוהב אדמה שנסדקה מיובשות.
השקיית יתר
קיסוס החורש רגיש לשורשים רטובים מדי, כי השורשים שלו זקוקים לאוויר באדמה כדי לנשום. כשהאדמה נשארת לחה לאורך זמן, השורשים מתחילים להירקב והצמח מאבד את היכולת לספוג מים ומזון.
תסמינים: עלים צהובים, בעיקר בתחתית הצמח, נבילה למרות אדמה לחה, ריח לא נעים מהאדמה, וגבעולים רכים או שחורים בבסיס.
פתרונות: הפסיקו להשקות וודאו שיש ניקוז טוב בתחתית העציץ. הוציאו את הצמח מהעציץ, הסירו שורשים רקובים עם מספריים נקיים וזרעו באדמה חדשה ונקייה בעציץ עם חורי ניקוז. בחורף הקטינו משמעותית את תדירות ההשקיה.
השקיה חסרה
קיסוס החורש מעדיף אדמה לחה במידה, ובקיץ עלים דקים ורכים מאבדים מים מהר. כשהאדמה נשארת יבשה לזמן ממושך, העלים מאבדים מתח ומתייבשים מהקצוות.
תסמינים: עלים מתכלים או מתכדרים, קצוות חומים ופריכים, נשירת עלים, וכשהאדמה מתכווצת ומתרחקת מהדפנות של העציץ.
פתרונות: השקו לאט ועד שהמים יוצאים מתחתית העציץ. אם האדמה הפכה דחוסה ויבשה מאוד, שקעו את העציץ בדלי מים למשך שעה ואז נקזו. לאחר ההשקיה הניחו את הצמח במקום מוצל חלקית לכמה ימים עד שיתאושש.
אור שמש
קיסוס החורש מתאים לאור בהיר ועקיף, ורוב הזנים מסתדרים גם בצל חלקי. שמש ישירה וחזקה בצהריים עלולה לשרוף את העלים, במיוחד בזנים בעלי צבע בהיר או מגוון. באור חלש מדי הוא מאבד את צבעו ומתארך.
- אידיאלי: אור חזק ועקיף · 4-6 שעות של אור בהיר עקיף ביום, או כמה שעות של שמש בוקר או ערב מתונה
- נסבל: אור חזק ועקיף, שמש חלקית, צל
- המקום הטוב ביותר בחדר: ליד החלון
- תאורה מלאכותית: אם אין מספיק אור טבעי, נורות LED לצמחים המותקנות כ-30 עד 45 סנטימטרים מעל הצמח, למשך 10 עד 12 שעות ביום, יכולות לתמוך בצמיחה טובה. השתמשו בטיימר לשמירה על קצב קבוע.
מעט מדי אור
קיסוס החורש מתאמץ להגיע לאור כשהוא נמצא רחוק מחלון, ולכן הגבעולים שלו מתארכים והעלים נעשים קטנים ודלים. הזנים המגוונים מאבדים את הצבעים הלבנים או הצהובים שלהם, כי הכלורופיל מתרכז בחלקים הירוקים.
תסמינים: גבעולים ארוכים ודקים עם רווחים גדולים בין העלים, עלים קטנים וחיוורים, וירידה בצבע המגוון בזנים מסוימים.
פתרונות: העבירו את הצמח לחלון בהיר יותר, בעיקר לחלון מזרחי או מערבי. סובבו את העציץ כל שבוע כדי שהצמיחה תהיה אחידה. אם אין אפשרות אחרת, הוסיפו תאורה מלאכותית.
יותר מדי שמש
בשמש ישירה וחזקה, במיוחד בחלונות דרומיים ללא הגנה, העלים של קיסוס החורש סובלים משריפה מהר. העלים הדקים שלו מאבדים מים מהר יותר מהשורשים יכולים להחזיר, ולכן החום והשמש יוצרים מתח גדול על הצמח.
תסמינים: כתמים חומים או לבנים מתייבשים על העלים, קצוות יבשים, עלים מתכדרים בשעות הצהריים, ומראה דהוי ומתפורר.
פתרונות: הזיזו את הצמח לחלון עם אור עקיף או הוסיפו וילון שקוף שמסנן את השמש. השקו במידה גדולה יותר בימים חמים כדי לתמוך בצמח. בחוץ העבירו אותו למקום מוצל חלקית בשעות החמות של הקיץ.
טמפרטורה
קיסוס החורש Hedera helix מעדיף מקום קריר עד מתון. הוא סובל קור חורפי טוב, אך חום קיצוני ואוויר יבש מזיקים לו. בבית הוא מתאים לחדר עם אור בהיר וטמפרטורה יציבה, הרחק ממקורות חום ישירים.
- אידיאלי: 8–22 °C
- נסבל: -20–35 °C
- אזורי עמידות: 5-9
דישון
קיסוס החורש צומח היטב עם דישון מתון. הוא אינו זקוק להרבה דשן, ולכן עדיף להתחיל במינון נמוך ולהעלות רק אם הצמיחה חלשה. בחורף הצמח נח ואינו צריך דשן כלל.
- דשן בשחרור איטי: פעם בשנה באביב, בצמחי עציץ. באדמה פתוחה לא נדרש דישון שחרור איטי.
- דשן נוזלי מאוזן כגון 20-20-20 מדולל לחצי מהמינון המומלץ על האריזה, דשן לעלים ירוקים עם חנקן גבוה במידה, דשן אורגני נוזלי כגון תמצית הומוס מדוללת, דשן גרגירי בהשהיה לשימוש באביב לצמחי עציץ
מצע
קיסוס החורש גדל טבעית באדמות חורש ובתי גידול מוצלים, לרוב בקרקע מעט חמצנית עד נייטרלית, עשירה בחומר אורגני ומנקזת היטב. הוא אינו סובל הצפה, ולכן יש לשמור על איזון בין לחות לאוורור.
- תערובת חרסית-חול מאוזנת: שני חלקים אדמת גן או אדמת כותנה, חלק אחד חול גס או פרליט, חלק אחד קומפוסט עלים מפורק
- תערובת לצמחי נוי ירוקים: חלק אחד אדמת עציצים איכותית, חלק אחד פרליט או פרלייט, חלק אחד פיט מנופה או סיבי קוקוס
- תערובת לגינה בצל חלקי: שלושה חלקים עפר עלים מפורק, חלק אחד חול, מעט חומר אורגני בשל לשיפור המבנה
- pH 6–7.5
העברה לעציץ
קיסוס החורש (Hedera helix) מעדיף שורשים מעט צפופים ולכן אינו זקוק לסיר גדול. סיר עם חורי ניקוז תחתונים הוא חובה, והחזרה לסיר חדש צריכה להתבצע כשהצמח פעיל ומתחדש, באביב או בסתיו.
- באיזו תדירות: כל 2-3 שנים, או כאשר השורשים מתחילים לצאת מחורי הניקוז
- העציץ החדש: עלו את הסיר בגודל אחד בלבד (כ-2-4 ס"מ רוחב וקוטר נוסף), כדי שהאדמה לא תישאר רטובה מדי
- עונת ההעברה לעציץ: אביב, סתיו
איך מעבירים לעציץ
- הוציאו את הצמח מהסיר הישן בעדינות, הפכו את הסיר והקישו על דפנותיו.
- בדקו את השורשים: הסירו שורשים מתים, חומים או רכים ובעלי ריח רע.
- אם הכדור השורשי מסובך מאוד, סדרו בעדינות את השורשים עם אצבעות ללא משיכה חזקה.
- מלאו בתחתית הסיר החדש שכבת אדמה טרייה כך שראש הכדור השורשי יגיע לכ-2 ס"מ מתחת לשפת הסיר.
- הניחו את הצמח במרכז, מלאו את הצדדים באדמה ולחצו קלות כדי לסלק כיסי אוויר.
- השקו היטב עד שהמים נוזלים מחורי הניקוז, והניחו בצל חלקי למספר ימים.
גיזום
ל-Hedera helix יש שורשי אוויר שנצמדים לקירות ולעצים, ולכן יש לזהר בעת גיזום כדי לא לפגוע במשטחים. גיזום קל ותדיר עדיף על גיזום כבד חד-פעמי. אל תגזמו יותר משליש מהצמח בפעם אחת, ותמיד השאירו לפחות כמה צמתים עם עלים בריאים.
עונת הגיזום: אביב, סתיו
איך גוזמים
- בדקו את הצמח וזהו גבעולים מתים, שבורים, צהובים או חולים.
- חתכו את הגבעולים הללו עד לבסיס, או עד צומת בריא הקרוב אליהם.
- קצרו גבעולים ארוכים שיוצאים מהמסגרת הרצויה, וחתכו מעל צומת עלה כדי לעודד צמיחה מסתעפת.
- הסירו בזהירות שורשי אוויר שגדלים על חלונות, מרזבים או משטחים שאינכם רוצים שייפגעו, בעזרת גרידה או חיתוך קרוב לקיר.
- לאחר הגיזום, הרחיקו את הגזרות מהצמח ונקו את הכלים, וסדרו את הגבעולים שנותרו כך שיתפזרו באופן שווה.
ריבוי
שורשי יצירה מזרע הנקודה (ייחורי גבעול) · אביב, קיץ
- חתכו ייחור באורך 10 עד 15 ס"מ מקצה גבעול בריא של Hedera helix, מתחת לצומת עלה.
- הסירו את העלים מהשליש התחתון של הייחור.
- טבלו את הקצה החתוך בהורמון שורשים אם יש בידכם, אך זה אינו הכרחי.
- שתלו את הייחור במיכל קטן עם תערובת קלה של קומפוסט ופרלייט או חול גס.
- הדקו את התערובת סביב הייחור והשקו במים עד שתהיה לחה אך לא רוויה.
- הניחו במקום מוצל למחצה בטמפרטורה של 18 עד 22 מעלות צלזיוס, והשמרו על לחות קבועה במשך 4 עד 6 שבועות.
- כשיופיעו שורשים חדשים ותחילת צמיחה, העבירו את הצמח לעציץ בגודל מתאים.
שכבה באוויר · אביב, קיץ
- בחרו גבעול גמיש שנוגע בקרקע או בעציץ סמוך.
- גרדו מעט את הקליפה בנקודה בקו המגע עם האדמה, בלי לחתוך את הגבעול עצמו.
- קבעו את הנקודה המגורדת באדמה בעזרת סיכה או אבן קטנה.
- שמרו על לחות בתערובת הקרקע באזור הזה.
- לאחר כחודשיים עד שלושה חודשים יתפתחו שורשים. אז חתכו את הגבעול מהצמח האם והעבירו את הצעיר למקום חדש.
זריעה מזרע · סתיו
- אספו פירות בשלים שחורים מהצמח בסתיו, והפרידו את הזרעים מהעיסה.
- השרו את הזרעים במים לילה אחד.
- זרעו אותם בתערובת זרעים לחה לעומק קל, והשמרו על טמפרטורה קבועה.
- הזרעים דורשים שכבה קרה של מספר שבועות לפני הנביטה, ולכן ניתן להניח אותם במקרר בשקית לחה לפני הזריעה.
- הנביטה איטית ולא אחידה, ולכן סבלנות נדרשת.
ייחורים של Hedera helix נוטים להשריש בקלות במים באותה מידה כמו בתערובת קרקע. אם תבחרו בשיטת המים, החליפו את המים כל שבוע כדי למנוע ריקבון, והעבירו לקרקע רק לאחר שהשורשים מגיעים לאורך של כמה ס"מ.
אודות קיסוס החורש
ידוע גם בשם: קיסוס, קיסוס החורש, אייבי אנגלי
- סוג הצמח: טיפוס, עץ מטפס, צמח כיסוי קרקע
- אורך חיים: רב-שנתי
- תפוצה: יליד מרבית אירופה, מערב אסיה וצפון אפריקה.
- גובה בבגרות: עד 20-30 מטרים בטיפוס על עצים או קירות, בעציץ בדרך כלל עד 2 מטרים
- עונת פריחה: סתיו, לעיתים עד תחילת החורף
חיות מחמד · בני אדם
חיות מחמד: רעיל · בני אדם: רעיל. העלים והפירות מכילים ספונינים ופלקארינול (falcarinol), שעלולים לגרום להקאות, שלשולים, כאבי בטן ודלקת עור במגע. הבליעה של כמות גדולה עלולה להיות מסוכנת במיוחד לילדים קטנים וחיות מחמד. פרי השחור נחשב מסוכן במיוחד.
בעיות נפוצות
- עלים צהובים: לרוב נובעים משקיה יתר או ניקוז לקוי. יש לבדוק שהעציץ מנוקז ושהאדמה מתייבשת מעט בין השקיות
- קרדית אדומה: מתרבה במהירות באוויר יבש וחם. ניתן לזהות אותה לפי קורי עכביש דקים ונקודות צהובות על העלים
- קשקשאים: חרקים קטנים שנצמדים לגבעולים ולעלים ומוצצים מהם מיץ. מסירים ידנית או בשמן נטע
- כתמי עלים: כתמים חומים או שחורים שנגרמים מפטריות בתנאי לחות גבוהה וזרימת אוויר לקויה
- שורשים רקובים: נגרמים מהשקיה מוגזמת או מעציץ ללא ניקוז. פוגעים בבסיס הצמח ומחייבים החלפת אדמה
שימושים
בעיקר צמח נוי מוכר לכיסוי קירות, גדרות, קרקע צלולה ועציצים תלויים. בעבר שימש גם ברפואה עממית בזכות תכשירים מעלים, אך השימוש בו דורש זהירות רבה בשל רעילותו. בתרבות האירופית הוא נחשב לצמח מסורתי בגני החורף ובעיטור מבנים.
האם הוא אכיל?
לא אכיל. העלים והפירות רעילים, ויש להימנע מהם לחלוטין.
היסטוריה ואגדות
הקיסוס נזכר בתרבויות העתיקות של יוון ורומא, שם נקשר לדיוניסוס, אל היין והשמחה, והוא שימש לעיטור כתרים ולמטרות טקסיות. בתקופות מאוחרות יותר נתפס כסמל לנאמנות ולקשר בלתי נפרד, בשל דרך היאחזותו בקירות ובעצים.
הידעת?
השם 'Hedera' קשור ככל הנראה לשורש קלטי שמשמעותו 'להיאחז', ומתאר היטב את האופן שבו הצמח נצמד לכל משטח.
שאלות נפוצות
כל כמה זמן להשקות קיסוס החורש?
כל 7 ימים. קיסוס החורש (Hedera helix) אוהב אדמה שמנמנה אך לא רטובה לאורך זמן. בקיץ ובאביב הוא צורך מים סדירים יותר, ובחורף מספיק להשקות מעט. שורשיו רגישים לריקבון, ולכן עדיף להשקות היטב ואז לחכות שהשכבה העליונה תתייבש. הכניסו אצבע כשתי ספרות לתוך האדמה. אם היא יבשה, הגיע הזמן להשקות. אם היא עדיין לחה, המתינו יום או יומיים. אפשר גם להרים את האsaג ולהרגיש את המשקל: עציץ יבש הוא קל משמעותית מעציץ רווי. בחורף בדקו שוב לאחר שבוע.
כמה אור קיסוס החורש צריך?
אור חזק ועקיף (4-6 שעות של אור בהיר עקיף ביום, או כמה שעות של שמש בוקר או ערב מתונה). קיסוס החורש מתאים לאור בהיר ועקיף, ורוב הזנים מסתדרים גם בצל חלקי. שמש ישירה וחזקה בצהריים עלולה לשרוף את העלים, במיוחד בזנים בעלי צבע בהיר או מגוון. באור חלש מדי הוא מאבד את צבעו ומתארך.
באיזו טמפרטורה קיסוס החורש אוהב?
8–22 °C. קיסוס החורש Hedera helix מעדיף מקום קריר עד מתון. הוא סובל קור חורפי טוב, אך חום קיצוני ואוויר יבש מזיקים לו. בבית הוא מתאים לחדר עם אור בהיר וטמפרטורה יציבה, הרחק ממקורות חום ישירים.
האם קיסוס החורש רעיל לחתולים ולכלבים?
רעיל לחתולים ולכלבים: הרחיקו מהישג ידם. העלים והפירות מכילים ספונינים ופלקארינול (falcarinol), שעלולים לגרום להקאות, שלשולים, כאבי בטן ודלקת עור במגע. הבליעה של כמות גדולה עלולה להיות מסוכנת במיוחד לילדים קטנים וחיות מחמד. פרי השחור נחשב מסוכן במיוחד.
מהן הבעיות הנפוצות של קיסוס החורש?
עלים צהובים: לרוב נובעים משקיה יתר או ניקוז לקוי. יש לבדוק שהעציץ מנוקז ושהאדמה מתייבשת מעט בין השקיות קרדית אדומה: מתרבה במהירות באוויר יבש וחם. ניתן לזהות אותה לפי קורי עכביש דקים ונקודות צהובות על העלים קשקשאים: חרקים קטנים שנצמדים לגבעולים ולעלים ומוצצים מהם מיץ. מסירים ידנית או בשמן נטע כתמי עלים: כתמים חומים או שחורים שנגרמים מפטריות בתנאי לחות גבוהה וזרימת אוויר לקויה שורשים רקובים: נגרמים מהשקיה מוגזמת או מעציץ ללא ניקוז. פוגעים בבסיס הצמח ומחייבים החלפת אדמה
מתי להעביר את קיסוס החורש לעציץ חדש?
כל 2-3 שנים, או כאשר השורשים מתחילים לצאת מחורי הניקוז. קיסוס החורש (Hedera helix) מעדיף שורשים מעט צפופים ולכן אינו זקוק לסיר גדול. סיר עם חורי ניקוז תחתונים הוא חובה, והחזרה לסיר חדש צריכה להתבצע כשהצמח פעיל ומתחדש, באביב או בסתיו.
איך מרבים קיסוס החורש?
שורשי יצירה מזרע הנקודה (ייחורי גבעול), שכבה באוויר, זריעה מזרע. חתכו ייחור באורך 10 עד 15 ס"מ מקצה גבעול בריא של Hedera helix, מתחת לצומת עלה. הסירו את העלים מהשליש התחתון של הייחור. טבלו את הקצה החתוך בהורמון שורשים אם יש בידכם, אך זה אינו הכרחי. שתלו את הייחור במיכל קטן עם תערובת קלה של קומפוסט ופרלייט או חול גס. הדקו את התערובת סביב הייחור והשקו במים עד שתהיה לחה אך לא רוויה. הניחו במקום מוצל למחצה בטמפרטורה של 18 עד 22 מעלות צלזיוס, והשמרו על לחות קבועה במשך 4 עד 6 שבועות. כשיופיעו שורשים חדשים ותחילת צמיחה, העבירו את הצמח לעציץ בגודל מתאים.
איך נכתב המדריך הזה
Verdiss כותב כל מדריך בעזרת בינה מלאכותית על סמך מקורות בוטניים ובודק את המין ב-iNaturalist וב-Plants of the World Online (Kew). קוראים יכולים לדרג כל מדריך באפליקציה.
מקורות
המידע ב‑Verdiss נועד להכוונה כללית בלבד. לעולם אל תאכל צמח ואל תשתמש בו כתרופה על סמך אפליקציה: התייעץ עם איש מקצוע.