איך לטפל בפפאיה
השקיה
פפאיה (Carica papaya) אוהבת אדמה מלאה ולחה במידה, אבל לא רטובה. השורשים שלה רדודים ורגישים מאוד לריקבון, לכן חשוב שהמים יתנקזו היטב מהתחתית. בחורף, כשהצמח פחות גדל, מספיק להשקות הרבה פחות.
צריך להשקות היום?
הכניסו אצבע לעומק של כ-5 ס"מ בתוך העציץ. אם האדמה יבשה, הגיע הזמן להשקות. אם היא עדיין לחה, המתינו. אפשר גם להרים את העציץ: עציץ שהוא כבד מאוד עדיין לח, ועציץ קל מאוד צריך מים.
עדיף להשקות מעט ותכופות מאשר להציף פעם אחת. פפאיה לא סובלת שהאדמה נשארת רטובה לאורך זמן, ושורשים שרטובים מתחילים לרקוב תוך ימים.
השקיית יתר
פפאיה רגישה במיוחד להשקיה מוגזמת, כי שורשיה רדודים ואינם מסוגלים לעמוד בתנאים של אדמה רטובה לאורך זמן. בהיעדר אוויר באדמה השורשים נחנקים ומתחילים לרקוב, והצמח לא יכול לספוג מים ולהזין את עצמו כראוי.
תסמינים: עלים צהובים שנושרים, גזע רך או מימי בבסיס, ריח רע מהאדמה, וצמח שנראה שקוע ואינו מתאושש גם אחרי השקיה.
פתרונות: הפסיקו להשקות מיד ואפשרו לאדמה להתייבש כמה ימים. אם הגזע רך, בדקו את השורשים והסירו חלקים רקובים בסכין חדה ונקייה. החליפו את האדמה באדמה מהירת ניקוז ובעציץ עם חורי ניקוז טובים.
השקיה חסרה
פפאיה צריכה מים רבים כדי לבנות עלים גדולים ופרי, ולכן חוסר מים פוגע בה מהר. כשהאדמה יבשה לאורך זמן, העלים מאבדים לחות ונפגעים לפני שהשורשים הרדודים מספיקים לשאוב מים מהעומק.
תסמינים: עלים רכים שנופלים לאט, קצוות חומים ויבשים, עלים שנראים רפויים בשעות החום, וצמיחה שנעצרת.
פתרונות: השקו לאט וביסודיות עד שהמים יוצאים מתחתית העציץ. אם האדמה התכווצה והתרחקה מהדפנות, שקעו את העציץ בדלי מים לכמה דקות. בעונת הגידול העלו זמנית את תדירות ההשקיה, ובדקו את האדמה כל יום בחום.
אור שמש
פפאיה היא צמח שחשוף לשמש מלאה בטבעו, ואוהבת שמש חזקה ורצופה. ככל שהיא מקבלת יותר אור, כך היא גדלה מהר יותר, מייצרת עלים גדולים יותר ונוטה לפרוח ולפרות. בבית מומלץ לתת לה את החלון הכי שמשי שיש.
- אידיאלי: שמש מלאה · 6-8 שעות שמש ישירה ביום
- נסבל: שמש מלאה, שמש חלקית
- המקום הטוב ביותר בחדר: על אדן החלון
- תאורה מלאכותית: בתקופות חשוכות או בחורף, מנורת גידול בעוצמה גבוהה למשך 10-12 שעות ביום תעזור לה לשמור על צמיחה בריאה. מנורות LED לצמחים עדיפות, והן צריכות להיות במרחק של כ-30-45 ס"מ מהצמח.
מעט מדי אור
פפאיה שאינה מקבלת מספיק אור מתארכת ונחלשת, כי היא מנסה להגיע לאור בגבעול דק ומתוח. ללא שמש מספקת היא גם מפתחת פחות עלים ומתקשה לפרוח ולפרות.
תסמינים: גבעול דק ומתארך, עלים קטנים וחיוורים, רווחים גדולים בין העלים, ופריחה חלשה או חסרה.
פתרונות: העבירו את הצמח למקום שמשי יותר, למשל לחלון דרומי. בחודשים החשוכים הוסיפו תאורת LED לצמחים. סובבו את העציץ מדי שבוע כדי שכל צד יקבל אור.
יותר מדי שמש
בעוד פפאיה אוהבת שמש, שמש חזקה מאוד יכולה לפגוע בעלים שגדלו בבית או במקום מוצל בעבר. עלים רכים ללא הסתגלות מקבלים כוויות במהירות, במיוחד בצהריים של קיץ.
תסמינים: כתמים לבנים או חומים יבשים על העלים, קצוות עלים מצהיבים ושבירים, ועלים שנראים מחוממים או מקומטים.
פתרונות: אם הצמח עבר למיקום שמשי חדש, הכניסו אותו לשמש בהדרגה במשך כשבועיים. בשעות החום הצהריים הצלילו אותו בווילון שקוף או בצל חלקי. ודאו שהאדמה לחה מספיק, כי יובש מחמיר את הכוויות.
טמפרטורה
פפאיה (Carica papaya) היא צמח טרופי שאוהב חום קבוע ושמש מלאה. היא נפגעת מהר מקור, ומתחת ל-5°C העלים והפירות סובלים נזק. בזמן הגידול, שמרו על טווח של 21 עד 32°C לפחות שמונה שעות ביום.
- אידיאלי: 21–32 °C
- נסבל: 0–40 °C
- אזורי עמידות: 10-12
דישון
פפאיה צורכת הרבה חנקן וחשוב לה במיוחד בורון ומגנזיום. הצמח גדל מהר ומייצר פירות כבדים, ולכן הוא צריך אספקה קבועה של תזונה בעונת הצמיחה. במשך החורף, הפסיקו לדשן כי השורשים לא קולטים כמעט דבר בקור.
- דשן בשחרור איטי: פעם בשנה באביב, כשהטמפרטורה עולה, מוסיפים דשן שחרור איטי עם חנקן וזרחן מאוזנים. בצמחים בעציץ, חוזרים על כך פעם בשלושה חודשים בעונת הגידול.
- דשן נוזלי מאוזן בנוסחה 1:1:1 או 14-14-14 לצמחי פרי, דשן מיוחד לעצי פרי טרופיים עם מיקרו-אלמנטים כמו מגנזיום, בורון וזנק, קומפוסט בשל או הומוס עלים כתוספת אורגנית, דשן שחרור איטי מכדורים עם מיקרו-אלמנטים לצמחים בעציץ
מצע
פפאיה דורשת אדמה עם ניקוז מצוין, כי מים עומדים פוגעים בשורשים מהר מאוד. חשוב גם שהאדמה תהיה עשירה בחומר אורגני, כך שתחזיק מספיק לחות בלי להיות רוויה. טווח ה-pH האידיאלי הוא בין 6.0 ל-7.0, ובתחום הזה הצמח סופג את הזנים בצורה יעילה.
- תערובת לאדמה מנוקזת היטב: שני חלקים של תערובת עציצים איכותית, חלק אחד פרלייט או פומיס, וחלק אחד חול גס או פרליט גס. התערובת הזו מונעת הצטברות מים סביב השורש הבשרני
- תערובת מטופחת לגידול בעציץ: חלק אחד חומוס או קומפוסט בשל, חלק אחד קוקופיט או חומר אורגני דומה, וחלק אחד חומר נקבובי כמו פרליט או פומיס. מתאימה לגידול בעציץ לטווח ארוך
- אדמת גן מתאימה לשתילה ישירה: אדמה חולית או חרסיתית קלה עם הרבה חומר אורגני, מעובדת לעומק של כ-50 ס״מ. בקרקע כבדה יש להוסיף חול גס וקומפוסט לפני השתילה
- pH 6–7
העברה לעציץ
לפפאיה (Carica papaya) יש שורש ראשי בשר ושביר שנפגע בקלות. לכן מעבירים אותה בזהירות, ורק כשהשורשים ממלאים את העציץ הנוכחי או כשהצמח נראה עצור בצמיחה, ולא מוציאים את כדור השורשים מהעציץ יותר מדי.
- באיזו תדירות: כל 1-2 שנים בצמחים צעירים, וכל 2-3 שנים בצמחים בוגרים בעציצ מיכל, או כשהשורשים מופיעים מחורי הניקוז
- העציץ החדש: מעבר בהדרגה לעציץ גדול ב-5 עד 7 ס״מ בקוטר בכל פעם. פפאיה צעירה מתאימה לעציץ של 20 עד 25 ס״מ, ועציץ בוגר לא צריך לעלות על 45 עד 50 ס״מ כדי שהשורש לא יישאר במים
- עונת ההעברה לעציץ: אביב, קיץ
איך מעבירים לעציץ
- מוציאים את הצמח מהעציץ הישן בעדינות, מחזיקים את הגזע קרוב לקרקע ומטים את העציץ לצד
- מסירים בזהירות אדמה ישנה מסביב לשורשים בעזרת אצבעות, ומתעלמים מחלקים קטנים שנשברים
- מגזמים שורשים שחורים, רכים או מתים עם מספריים נקיים, ושומרים על השורש הראשי הבריא ככל האפשר
- מניחים שכבת אדמה חדשה בתחתית העציץ החדש כך שהצוואר של הצמח יישאר מעט מעל קו האדמה
- מציבים את הצמח במרכז העציץ ומוסיפים אדמה מסביב, לוחצים קלות כדי לסגור חללים בלי לדחוס
- משקים היטב עד שהמים יוצאים מחורי הניקוז, ואז מרוקנים את הצלחת שמתחת לעציץ אחרי כמה דקות
- מציבים את הצמח במקום מוצל חלקית למשך שבוע, ורק אחר כך מחזירים אותו לאור מלא בהדרגה
גיזום
גיזמו רק בכלים חדים ומחוטאים, ושמרו על לפחות 8 עד 10 עלים ירוקים על הצמח, כי הפפאיה מזינה את פירותיה דרך העלים. אל תגזמו יותר מדי בבת אחת, כי הגזע הרך אינו מתאושש במהירות מפצעים גדולים.
עונת הגיזום: אביב, קיץ
איך גוזמים
- הסירו עלים צהובים, יבשים או חולים מהבסיס, בתנועה חדה וישרה, כך שהפטוטרת תיפרד מהגזע בנקיון.
- כדי להשיג צמח מסועף, חתכו את ראש הגזע כ-2 עד 3 סנטימטר מעל אזור הפרי הנמוך ביותר, כשהגובה הרצוי הוא בדרך כלל כ-1.5 עד 2 מטרים.
- הסירו יורים צדדיים חלשים שצומחים מתחת לאזור הפרי, ותשאירו רק את היורים החזקים ביותר לגידול עתידי.
- חתכו פצעים ישרים ונקיים בזווית, ולאחר מכן מרחו על הפצע משחה נגד פטריות או אבקת גופרית כדי למנוע כניסה של נגיפים וחיידקים.
- לאחר הגיזום הקטינו את ההשקיה למספר ימים, ונטרו את הפצעים לשבוע כדי לוודא שהם מתייבשים ואינם מתרככים.
ריבוי
זריעת זרעים מפרי בשל · אביב, קיץ
- בחרו פרי פפאיה בשל ומתוק, וקחו ממנו את הזרעים השחורים מהחלק הפנימי.
- שטפו את הזרעים במים וגררו בעדינות את הציפה הג'לטינית בעזרת חול או מגבת חסרת מוך, מכיוון שציפה זו מעכבת נביטה.
- ייבשו את הזרעים בצל למשך יום אחד, וזרעו אותם מיד, כי זרעי פפאיה מאבדים כושר נביטה תוך זמן קצר.
- מלאו עציץ קטן בתערובת חמה ומנוקזת היטב, וזרעו 2 עד 3 זרעים בעומק של כסנטימטר, בכל עציץ.
- שמרו על טמפרטורה של 25 עד 30 מעלות צלזיוס והשקו במתינות כך שהאדמה תישאר לחה ולא ספוגה.
- נביטה מתרחשת לרוב תוך 2 עד 4 שבועות. השאירו בכל עציץ את השתיל החזק ביותר בלבד.
שתילת שתילים צעירים · אביב
- זרעו זרעים בעציצים לפני האביב, והשתילו את השתילים בחוץ רק לאחר שהסכנה לכפור עברה.
- בחרו מקום שמש מוגן מרוח, עם קרקע מנוקזת היטב, שכן שורשי הפפאיה רגישים מאוד לרטיבות עומדת.
- חפרו בור רחב פי שניים מכדור השורשים, והשתילו את השתיל באותו עומק בדיוק שבו גדל בעציץ.
- הקפידו לא לפגוע בשורשים בזמן ההעברה, ושתלו בערב או בימי עננים כדי להפחית לחץ על השתיל.
- השקו מיד לאחר השתילה, ושמרו על לחות קבועה בשבועות הראשונים.
יחורי גבעול · קיץ
- בחרו גבעול צעיר וחצי מעץ בריא, בעל לפחות שני עלים ירוקים, וגזרו קטע באורך של כ-20 עד 30 סנטימטר בעזרת סכין חדה ומחוטאת.
- הסירו את העלים התחתונים, והשאירו רק חלק מהעלים בראש היחור כדי להפחית איבוד מים.
- ייבשו את פני הגזירה לכמה שעות בצל כדי שתיווצר שכבה מגינה, לפני הטבילה בחומר המעודד שורשים.
- שתלו את היחור בתערובת קלה ומנוקזת, והשאירו את רוב הגבעול מעל לפני האדמה.
- שמרו על לחות גבוהה בעזרת שקית שקופה או כיסוי אוורירי, ואל תשאירו את האדמה רטובה מדי, כי היחור עלול להירקב.
- שורשים מתפתחים לאט ולעיתים לא מתפתחים כלל. הפפאיה מתרבה בקלות הרבה יותר מזרעים.
זרעו 2 עד 3 זרעים בכל מקום, כי רק כ-50 אחוז מהשתילים יהיו בדרך כלל שמורים עד הפריחה. אם רוצים רק פירות, שתלו שתיל הרמפרודיטי, שכן הוא מניב פירות לאורך כל השנה ובקלות רבה יותר.
אודות פפאיה
ידוע גם בשם: עץ הפפאיה, פפאיה מצויה, מלון עץ
- סוג הצמח: עץ קטן, צמח פירות טרופי
- אורך חיים: רב-שנתי קצר-חיים; בטבע הצמח חי כ-3 עד 5 שנים ומניב בעיקר בשנתיים הראשונות
- תפוצה: מקורו בדרום מקסיקו ובאזור מרכז אמריקה הצפוני.
- גובה בבגרות: 3-8 מטרים בטבע; בעציץ 1.5-2.5 מטרים
- עונת פריחה: כמעט כל השנה בתנאים טרופיים; בבית בעיקר באביב ובקיץ
חיות מחמד · בני אדם
חיות מחמד: רעיל · בני אדם: רעיל. לפי ASPCA, כל חלקי הצמח, במיוחד העלים, הגבעולים והזרע הלא בשל, מכילים פפאין וכימופפאין ומעוררים גירוי בפה, בקיבה ובעור; הזרעים הבשלים פחות מסוכנים, אך עדיף למנוע מחשיפה.
בעיות נפוצות
- שורשים נרקבים: השקיית יתר ואדמה כבדה גורמות לעובש ולריקבון בשורש ובבסיס הגזע. הפתרון הוא עציץ עם ניקוז טוב ואדמה מחטבת.
- קרדית עכביש: מתרחשת באוויר יבש ובחום. מופיעה כנקודות צהובות על העלים וקורי עכביש דקים מתחת לעלה. יש לשטוף את העלים במים ולהשתמש בסבון אשלגן.
- כנימות וכנימות קמחיות: מופיעות על הפרחים והעלים הצעירים ומפרישות טל דביק. ניתן להסיר ידנית או לרסס בשמן נוגד מזיקים.
- עלים צהובים מטפטפים: לרוב סימן להשקיית יתר, תת-השקיה או חוסר באור. לבדוק את הרטיבות בשורשים לפני שמשנים את התכנית.
- צמיחה ארוכה ורזה: קורה כשהצמח מקבל מעט אור ומתארך לכיוון החלון. יש להעביר למקום שמשי יותר.
שימושים
הפפאיה מגודלת בעיקר לייצור פרי מתוק ומזין, מיץ ומשקאות, וגם לתעשייה לחילוץ פפאין לשימוש במזון ובתעשיית התרופות. בגינות נוי משתמשים בה כעץ דקורטיבי בעיקר בזכות הכתר הרחב ועלי הכותרת הארוכים.
האם הוא אכיל?
הפרי הבשל נאכל טרי, והוא מתוק ורך; הפרי הלא בשל מבושל כירק בתבשילים באזורים מסוימים. העלים והזרעים אינם נאכלים בדרך כלל, והזרעים מכילים חומר מר ולעיתים רעיל. הזרעים הבשלים משמשים לעיתים לתיבול כשהם מיובשים ומטוחנים.
היסטוריה ואגדות
הפפאיה טופחה על ידי העמים הילידיים של מרכז אמריקה לפחות מאות שנים לפני בואם של האירופאים, ומופיעה בתיאורים מוקדמים של מסעות ספרדיים לאמריקה. היא התפשטה לאזורים טרופיים רבים בעולם בזכות ערכה הקולינרי והרפואי, והיא נחשבת לאחד מפירות הטרופיים החשובים ביותר.
הידעת?
העלים והפרי מכילים את האנזים פפאין, שמפרק חלבונים, ולכן משתמשים בו במעדנים ובמרככים לבשר; בבית מטפלים בזה במתחם הגזירה הטבעי.
שאלות נפוצות
כל כמה זמן להשקות פפאיה?
כל 3 ימים. פפאיה (Carica papaya) אוהבת אדמה מלאה ולחה במידה, אבל לא רטובה. השורשים שלה רדודים ורגישים מאוד לריקבון, לכן חשוב שהמים יתנקזו היטב מהתחתית. בחורף, כשהצמח פחות גדל, מספיק להשקות הרבה פחות. הכניסו אצבע לעומק של כ-5 ס"מ בתוך העציץ. אם האדמה יבשה, הגיע הזמן להשקות. אם היא עדיין לחה, המתינו. אפשר גם להרים את העציץ: עציץ שהוא כבד מאוד עדיין לח, ועציץ קל מאוד צריך מים.
כמה אור פפאיה צריך?
שמש מלאה (6-8 שעות שמש ישירה ביום). פפאיה היא צמח שחשוף לשמש מלאה בטבעו, ואוהבת שמש חזקה ורצופה. ככל שהיא מקבלת יותר אור, כך היא גדלה מהר יותר, מייצרת עלים גדולים יותר ונוטה לפרוח ולפרות. בבית מומלץ לתת לה את החלון הכי שמשי שיש.
באיזו טמפרטורה פפאיה אוהב?
21–32 °C. פפאיה (Carica papaya) היא צמח טרופי שאוהב חום קבוע ושמש מלאה. היא נפגעת מהר מקור, ומתחת ל-5°C העלים והפירות סובלים נזק. בזמן הגידול, שמרו על טווח של 21 עד 32°C לפחות שמונה שעות ביום.
האם פפאיה רעיל לחתולים ולכלבים?
רעיל לחתולים ולכלבים: הרחיקו מהישג ידם. לפי ASPCA, כל חלקי הצמח, במיוחד העלים, הגבעולים והזרע הלא בשל, מכילים פפאין וכימופפאין ומעוררים גירוי בפה, בקיבה ובעור; הזרעים הבשלים פחות מסוכנים, אך עדיף למנוע מחשיפה.
מהן הבעיות הנפוצות של פפאיה?
שורשים נרקבים: השקיית יתר ואדמה כבדה גורמות לעובש ולריקבון בשורש ובבסיס הגזע. הפתרון הוא עציץ עם ניקוז טוב ואדמה מחטבת. קרדית עכביש: מתרחשת באוויר יבש ובחום. מופיעה כנקודות צהובות על העלים וקורי עכביש דקים מתחת לעלה. יש לשטוף את העלים במים ולהשתמש בסבון אשלגן. כנימות וכנימות קמחיות: מופיעות על הפרחים והעלים הצעירים ומפרישות טל דביק. ניתן להסיר ידנית או לרסס בשמן נוגד מזיקים. עלים צהובים מטפטפים: לרוב סימן להשקיית יתר, תת-השקיה או חוסר באור. לבדוק את הרטיבות בשורשים לפני שמשנים את התכנית. צמיחה ארוכה ורזה: קורה כשהצמח מקבל מעט אור ומתארך לכיוון החלון. יש להעביר למקום שמשי יותר.
מתי להעביר את פפאיה לעציץ חדש?
כל 1-2 שנים בצמחים צעירים, וכל 2-3 שנים בצמחים בוגרים בעציצ מיכל, או כשהשורשים מופיעים מחורי הניקוז. לפפאיה (Carica papaya) יש שורש ראשי בשר ושביר שנפגע בקלות. לכן מעבירים אותה בזהירות, ורק כשהשורשים ממלאים את העציץ הנוכחי או כשהצמח נראה עצור בצמיחה, ולא מוציאים את כדור השורשים מהעציץ יותר מדי.
איך מרבים פפאיה?
זריעת זרעים מפרי בשל, שתילת שתילים צעירים, יחורי גבעול. בחרו פרי פפאיה בשל ומתוק, וקחו ממנו את הזרעים השחורים מהחלק הפנימי. שטפו את הזרעים במים וגררו בעדינות את הציפה הג'לטינית בעזרת חול או מגבת חסרת מוך, מכיוון שציפה זו מעכבת נביטה. ייבשו את הזרעים בצל למשך יום אחד, וזרעו אותם מיד, כי זרעי פפאיה מאבדים כושר נביטה תוך זמן קצר. מלאו עציץ קטן בתערובת חמה ומנוקזת היטב, וזרעו 2 עד 3 זרעים בעומק של כסנטימטר, בכל עציץ. שמרו על טמפרטורה של 25 עד 30 מעלות צלזיוס והשקו במתינות כך שהאדמה תישאר לחה ולא ספוגה. נביטה מתרחשת לרוב תוך 2 עד 4 שבועות. השאירו בכל עציץ את השתיל החזק ביותר בלבד.
איך נכתב המדריך הזה
Verdiss כותב כל מדריך בעזרת בינה מלאכותית על סמך מקורות בוטניים ובודק את המין ב-iNaturalist וב-Plants of the World Online (Kew). קוראים יכולים לדרג כל מדריך באפליקציה.
מקורות
המידע ב‑Verdiss נועד להכוונה כללית בלבד. לעולם אל תאכל צמח ואל תשתמש בו כתרופה על סמך אפליקציה: התייעץ עם איש מקצוע.