איך לטפל בשום תרבותי
השקיה
שום תרבותי (Allium sativum) אוהב אדמה מנוקזת היטב ולחה במידה. בזמן הנביטה והשתרשות בסתיו ובאביב הוא זקוק להשקיה סדירה, ובתקופת הבשלת הפקעות בקיץ יש להפחית מאוד. הפקעת נרקבת בקלות באדמה רטובה ולכן ניקוז טוב קריטי.
צריך להשקות היום?
הכניסו אצבע עמוק כ-3 ס"מ לאדמה. אם האדמה יבשה, הגיע הזמן להשקות. אם היא עדיין לחה, המתינו. בעציצים אפשר גם לשקול את העציץ: עציץ יבש משמעותית קל יותר מעציץ רווי מים.
השקו לאורך הקו של האדמה ולא על גבי העלים. בשום, לחות עודפת על העלים והצוואר של הצמח מעודדת עובש ורקבון. בחורף בחוץ, אם יורד גשם רב, אין צורך בהשקיה נוספת.
השקיית יתר
שום תרבותי הוא צמח ממשפחת הבצליים, והפקעת שלו מאחסנת מים ומזון. באדמה רוויה החמצן בשורשים מתמעט, והפקעת מתחילה להירקב לפני שהצמח מראה סימנים חיצוניים.
תסמינים: הצהוב של העלים מהקצה או מהבסיס, רכות בצוואר הצמח, ריח לא נעים מהאדמה, ועובש לבן או אפור על גבי האדמה או על בסיס הצמח.
פתרונות: הפסיקו להשקות מיד ובדקו את הפקעת. אם יש רקבון, חתכו את האזור הפגוע בסכין חדה ומעוקרת. הוציאו את הצמח מהאדמה הרטובה והעבירו לאדמה יבשה ומנוקזת. בעציץ, הוסיפו חצץ או פרלייט לשיפור הניקוז.
השקיה חסרה
שום מתפתח מהר בתחילת האביב ובסתיו, כשהעלים מחפשים מים כדי לבנות את הפקעת. מחסור מתמשך במים מונע מהשן להתפתח ומחליש את הצמח.
תסמינים: עלים צרים ומקומטים, קצות עלים חומים ויבשים, צמיחה איטית מאוד, ובמקרים קיצוניים הצמח נראה שבור ונטוי.
פתרונות: השקו בהדרגה והשקו עמוק כדי שהמים יגיעו לשורשים. בעציץ, אם האדמה התכווצה והתרחקה מהדפנות, השקו לאט ובמספר פעמים כדי שהאדמה תספוג את המים. בתקופת ההתפתחות, שמרו על לחות אחידה.
אור שמש
שום תרבותי הוא צמח של שמש מלאה, והוא מייצר פקעות גדולות ורבות רק כשיש לו שמש רבה במשך היום. הוא סובל צל חלקי, אבל אז הפקעות קטנות יותר והתפתחות השום איטית. באזורים חמים מאוד, שמש ישירה בשעות הצהריים הקשות עלולה לעורר לחץ חום, ולכן כדאי להעניק לו שמש עשירה בבוקר ובאחר הצהריים.
- אידיאלי: שמש מלאה · 6-8 שעות שמש ישירה ביום
- נסבל: שמש מלאה, שמש חלקית
- המקום הטוב ביותר בחדר: על אדן החלון
- תאורה מלאכותית: אם מגדלים שום בעציץ בתוך הבית, נורות LED לצמחים בעוצמה גבוהה, המופעלות כ-12 עד 14 שעות ביום, יכולות לספק את האור הנדרש. הציבו את הנורה כ-30 עד 50 ס"מ מעל הצמח.
מעט מדי אור
שום זקוק לאור רב כדי לייצר אנרגיה לפקעת. בצל ממושך הצמח מתפתח באיטיות, והשן שהוא מייצר קטן ודל.
תסמינים: עלים דקים וארוכים שנוטים לכיוון האור, צבע ירוק בהיר מדי, צמיחה מוגזמת של העלים על חשבון הפקעת, והעדר של התפתחות שן ברורה.
פתרונות: הזיזו את העציץ לחלון הדרומי או המערבי, או לאזור בהיר ביותר. בחוץ, בחרו מקום מוצל במהלך היום כמעט לא קיים לשום, ושתלו אותו במקום שמקבל שמש ישירה רוב היום.
יותר מדי שמש
גם לשום יש גבול לעוצמת השמש, במיוחד בחודשי הקיץ החמים. שמש עזה מדי מייבשה את העלים ומעודדת את הצמח להפסיק את התפתחות הפקעת מוקדם מדי.
תסמינים: קצות עלים חומים ופריכים, עלים מחוורים או מלבינים, והבשלה מוקדמת מהרגיל של הצמח בקיץ.
פתרונות: אם השמש חזקה מדי, כסו את הצמח בבד הצללה שקוף בשעות הצהריים. העציץ הניד לצד בהיר פחות בחלון. בחוץ, השקו מעט יותר בקיץ כדי לאזן את הלחץ של החום והשמש.
טמפרטורה
שום תרבותי (Allium sativum) הוא צמח עונה קרה. הוא צריך חורף קר כדי ליצור ראש שום תקין, וקיץ חם מדי מפסיק את היווצרות הראש. בגידול ביתי נטעו את השיניים בסתיו, בין אוקטובר לנובמבר, כך שהצמח יעבור תקופה קרה ויתחיל לצמוח באביב.
- אידיאלי: 12–24 °C
- נסבל: -30–35 °C
- אזורי עמידות: 3-9
דישון
שום תרבותי צריך חנקן בעיקר בשלב הצמיחה של העלים, בין פברואר למאי. לאחר שמתחילה היווצרות הראש, בערך במאי-יוני, מפחיתים חנקן כדי שהבצל יתמלא ולא יישאר עם עלים רבים מדי. אל תדשנו לאחר שהעלים החלו להצהיב.
- דשן בשחרור איטי: פעם בשנה, בסתיו לפני הנטיעה, לערבב קומפוסט בשל לתוך האדמה. באביב אין צורך בדשן איטי נוסף אם הקרקע עשירה.
- קומפוסט בשל או הומוס עשיר, דשן נוזלי עם חנקן גבוה, למשל תמיסת דגים או דשן ירוקים, דשן מאוזן בעל יחס NPK של 10-10-10 לשימוש לפני הנטיעה, אפר עץ בכמות קטנה לאדמות חומציות
מצע
שום תרבותי דורש אדמה פורייה ומנוקזת היטב. הוא מעדיף pH נייטרלי מעט עד חמצמץ קלות, ורגיש במיוחד לאדמה כבדה שמחזיקה מים זמן רב.
- אדמה טיפוחית מאוזנת (לואם): חלק אחד אדמת גן, חלק אחד קומפוסט בשל, וחלק אחד חומר מנקז כמו פרליט או חול גס
- אדמה חולית-לואמית: שני חלקים אדמת גן מאוזנת, חלק אחד חול גס, וחלק אחד קומפוסט עשיר בחומר אורגני
- pH 6–7.5
העברה לעציץ
שום תרבותי אינו נשתל מחדש כמו צמחי בית רגילים. הוא מתורבת מהשיניים (הזרעים הוגטטיביים) של הבצל המקורי, ולכן כל עונה מתחילה משתילה חדשה. שיני השום צריכות להיות בריאות, שלמות וללא סימני עובש.
- באיזו תדירות: שתילה מחדש בכל סתיו עם שיניים חדשות, ולא החלפת אדמה שנתית מלאה
- העציץ החדש: עציץ בעומק 20-25 ס"מ ובקוטר 25-30 ס"מ לכל כ-5 שיניים, כי שום תרבותי זקוק לשורשים עמוקים ולמקום להתפתח
- עונת ההעברה לעציץ: סתיו, אביב
איך מעבירים לעציץ
- מלאו את תחתית העציץ בשכבה של אדמה עד שהשיניים יישתלו בעומק הנכון
- שתלו כל שן עם הקודקוד כלפי מעלה בעומק של כ-5 ס"מ, והשאירו כ-10-15 ס"מ בין שן לשן
- כסו בעדינות באדמה, לחצו קלות והשקו עד שהאדמה לחה אך לא שטופה
- הניחו את העציץ במקום שמש מלאה ופתוחה, וודאו שהמים מתנקזים החוצה
גיזום
גזמו רק בעזרת כלי נקי וחד, ואל תסירו יותר משליש מהעלים הירוקים של הצמח בכל פעם, כי העלים הם שמזינים את הראש מתחת לאדמה.
עונת הגיזום: אביב, קיץ
איך גוזמים
- בסוף האביב, כשמופיע הגבעול הפרחוני (הבוהן) בצורת ספירלה בקצה הצמח, חתכו אותו בעזרת מזמרה נקייה כמה ס"מ מתחת לפרח.
- אל תזרקו את הבוהן שנחתכה אם אתם רוצים לאכול אותה; היא טעימה וניתן להשתמש בה בבישול.
- בסתיו, לאחר שהעלים החיצוניים מתייבשים ומתחילים להצהיב, הסירו את העלים היבשים ביד או במזמרה, תוך שמירה על העלים הירוקים בתחתית הצמח.
- אם הצמח מראה סימני מחלה בעלים, הסירו את החלקים הפגועים מיד והשמידו אותם מחוץ לגינה, ואל תשתמשו בהם לקומפוסט.
ריבוי
חלוקת שיני שום (הנטיעה הרגילה) · סתיו, חורף
- בחרו ראשי שום בריאים, שלמים ולא רכים, מזן המיועד לנטיעה (למשל זן קשיח או רך לפי הצורך).
- פרדו את השיניים מהראש רק ביום הנטיעה כדי שלא יתייבשו.
- נטעו כל שן עם הקצה המחודד כלפי מעלה, בעומק של כ-5 ס"מ, במרחק של כ-15 ס"מ זו מזו.
- השקו במים במידה בלבד אחרי הנטיעה, והמשיכו להשקות בשבועות הראשונים כשהאדמה יבשה למגע.
- בתחילת האביב הצמחים יוציאו עלים ירוקים; הסירו עשבים שמתחרים עליהם בחנקן ובמים.
הנטיעה בעונה המתאימה לאזור הבר-קיימא · סתיו, אביב
- בסתיו (אוקטובר עד נובמבר באזורים ממוזגים) נטעו את השיניים לפני הקור העז, כדי שיתפתחו שורשים לפני החורף.
- בצפון מאוד קר, או כשהאדמה קפואה בסתיו, נטעו באביב מוקדם (מרץ עד אפריל) ככל שהקרקע מתאפשרת לעבודה.
- הימנעו מנטיעה בקיץ החם, כי הצמחים בדרך כלל אינם מתפתחים היטב כשהחום עולה מעל 30 מעלות צלזיוס.
גידול מזרעים (לגידול מטרה בלבד) · אביב
- זרעים של Allium sativum אינם נפוצים בגינות ביתיות; הם דורשים זמן רב ומאמץ, והתוצאה לא תהיה זהה לזן שממנו נלקחו השיניים.
- אם תרצו לנסות, זרעו בתחילת האביב בתערובת קלה ומנוקזת ושמרו על טמפרטורה של כ-15 עד 20 מעלות צלזיוס.
- הצמחים הצעירים ייצרו בצלים קטנים בשנה הראשונה, ולכן יידרשו שנתיים עד שלוש שנים להגיע לראשי שום בגודל סביר.
השאירו את ראשי השום עם השיניים הגדולות ביותר לנטיעה; שיניים קטנות נוטות לייצר ראשים קטנים. ודאו שאדמת הגינה מנוקזת היטב, כי שום רגיש מאוד לרקבון שורשים בקרקע רטובה.
אודות שום תרבותי
ידוע גם בשם: שום, שום גינה, שום לבן
- סוג הצמח: עשב רב-שנתי, צמח בצל
- אורך חיים: רב-שנתי הנשמר בדרך כלל כגידול שנתי בחקלאות
- תפוצה: במקור באזורי ההרים של מרכז אסיה, ככל הנראה בקזחסטן ובאזורים סמוכים; הזן התרבותי מוכר כמעט רק מגידול אנושי
- גובה בבגרות: 30-90 ס"מ כולל עלים וגבעול פורח
- עונת פריחה: סוף הקיץ בזנים שמפתחים גבעול פורח; רוב זני התרבית כמעט אינם פורחים
חיות מחמד · בני אדם
חיות מחמד: רעיל · בני אדם: רעיל במידה קלה. שום תרבותי מכיל תרכובות סולפיד אורגניות (כמו N-propyl disulfide) הגורמות להמוליזה של תאי דם אדומים אצל כלבים, חתולים ופרות. ההרעלה מצטברת ואינה תלויה בכמות גדולה במיוחד, ולכן יש להרחיק אותו מחיות מחמד גם בכמויות קטנות. אצל ילדים מדובר בעיקר בגירוי בקיבה ובהקאה, והסיכון נמוך מאוד בכמויות מזון רגילות.
בעיות נפוצות
- עובש לבן על הראש: נגרם בדרך כלל מלחות גבוהה ומאוורור לקוי; יש לייבש היטב ולשמור על מיקום אוורירי
- ריקבון בבסיס הראש: נגרם מפטריות בקרקע כבדה או רטובה מדי; יש לשפר ניקוז ולהימנע מהשקיה יתר
- חלודת השום: מחלה פטרייתית שמופיעה כנקודות כתומות על העלים; יש להסיר עלים נגועים ולהימנע מהרטבת העלווה
- רמטודה של השום: תולעת עגולה זעירה הפוגעת בשיניים ובעלים ומעוותת את הצמח; יש להשתמש בשתילים נקיים ולהחליף את מקום הגידול
- שיניים קטנות ולא מפותחות: לעיתים נובע מצפיפות יתר בשתילה, מחוסר שמש או מהשקיה לא סדירה
שימושים
השום משמש בעיקר כתבלין ומרכיב מרכזי במטבחים ברחבי העולם, בצורה טרייה, מבושלת, מיובשת או כאבקה. בעבר נעשה בו שימוש כתרופה עממית נגד זיהומים ולחץ דם, ובמרפאות מודרניות נבדקים תכשירי שום בשל פעילותם נגד חיידקים. מעבר לכך השום מופיע בתרבויות רבות כסמל הגנה ומשמש בכמויות גדולות בתעשיית המזון.
האם הוא אכיל?
שיניים השום, העלים הצעירים והגבעולים הפורחים (הנקראים סקאפ) אכילים; הגבעול הפורח נאכל בדרך כלל מוקפץ או כתבלין ירוק
היסטוריה ואגדות
השום גודל במצרים העתיקה, ומתועד כחלק מהתזונה של בוני הפירמידות, שם נחשב למזון שמחזק את הכוח. ביוון ובאימפריה הרומית ראו בו מקור כוח ומזון לחיילים ולפועלים, ובמסורות רבות הוא שימש כקמע נגד רוחות רעות ומחלות. בתרבויות שונות נשמרו אגדות על יכולתו להרחיק גורמים רעים, ולשום יש מקום בולט בפולקלור של אירופה ואסיה.
הידעת?
בתקופת מלחמת העולם הראשונה שימש השום חומר חשוב לטיפול בפצעים, וברוסיה ובאירופה הוא נחשב לפתרון עממי נגד מחלות במשך מאות שנים. בניסויים מודרניים נמצא שמיץ השום יכול לעכב גדילה של חיידקים רבים, אך אין בכך כדי להחליף טיפול רפואי.
שאלות נפוצות
כל כמה זמן להשקות שום תרבותי?
כל 7 ימים. שום תרבותי (Allium sativum) אוהב אדמה מנוקזת היטב ולחה במידה. בזמן הנביטה והשתרשות בסתיו ובאביב הוא זקוק להשקיה סדירה, ובתקופת הבשלת הפקעות בקיץ יש להפחית מאוד. הפקעת נרקבת בקלות באדמה רטובה ולכן ניקוז טוב קריטי. הכניסו אצבע עמוק כ-3 ס"מ לאדמה. אם האדמה יבשה, הגיע הזמן להשקות. אם היא עדיין לחה, המתינו. בעציצים אפשר גם לשקול את העציץ: עציץ יבש משמעותית קל יותר מעציץ רווי מים.
כמה אור שום תרבותי צריך?
שמש מלאה (6-8 שעות שמש ישירה ביום). שום תרבותי הוא צמח של שמש מלאה, והוא מייצר פקעות גדולות ורבות רק כשיש לו שמש רבה במשך היום. הוא סובל צל חלקי, אבל אז הפקעות קטנות יותר והתפתחות השום איטית. באזורים חמים מאוד, שמש ישירה בשעות הצהריים הקשות עלולה לעורר לחץ חום, ולכן כדאי להעניק לו שמש עשירה בבוקר ובאחר הצהריים.
באיזו טמפרטורה שום תרבותי אוהב?
12–24 °C. שום תרבותי (Allium sativum) הוא צמח עונה קרה. הוא צריך חורף קר כדי ליצור ראש שום תקין, וקיץ חם מדי מפסיק את היווצרות הראש. בגידול ביתי נטעו את השיניים בסתיו, בין אוקטובר לנובמבר, כך שהצמח יעבור תקופה קרה ויתחיל לצמוח באביב.
האם שום תרבותי רעיל לחתולים ולכלבים?
רעיל לחתולים ולכלבים: הרחיקו מהישג ידם. שום תרבותי מכיל תרכובות סולפיד אורגניות (כמו N-propyl disulfide) הגורמות להמוליזה של תאי דם אדומים אצל כלבים, חתולים ופרות. ההרעלה מצטברת ואינה תלויה בכמות גדולה במיוחד, ולכן יש להרחיק אותו מחיות מחמד גם בכמויות קטנות. אצל ילדים מדובר בעיקר בגירוי בקיבה ובהקאה, והסיכון נמוך מאוד בכמויות מזון רגילות.
מהן הבעיות הנפוצות של שום תרבותי?
עובש לבן על הראש: נגרם בדרך כלל מלחות גבוהה ומאוורור לקוי; יש לייבש היטב ולשמור על מיקום אוורירי ריקבון בבסיס הראש: נגרם מפטריות בקרקע כבדה או רטובה מדי; יש לשפר ניקוז ולהימנע מהשקיה יתר חלודת השום: מחלה פטרייתית שמופיעה כנקודות כתומות על העלים; יש להסיר עלים נגועים ולהימנע מהרטבת העלווה רמטודה של השום: תולעת עגולה זעירה הפוגעת בשיניים ובעלים ומעוותת את הצמח; יש להשתמש בשתילים נקיים ולהחליף את מקום הגידול שיניים קטנות ולא מפותחות: לעיתים נובע מצפיפות יתר בשתילה, מחוסר שמש או מהשקיה לא סדירה
מתי להעביר את שום תרבותי לעציץ חדש?
שתילה מחדש בכל סתיו עם שיניים חדשות, ולא החלפת אדמה שנתית מלאה. שום תרבותי אינו נשתל מחדש כמו צמחי בית רגילים. הוא מתורבת מהשיניים (הזרעים הוגטטיביים) של הבצל המקורי, ולכן כל עונה מתחילה משתילה חדשה. שיני השום צריכות להיות בריאות, שלמות וללא סימני עובש.
איך מרבים שום תרבותי?
חלוקת שיני שום (הנטיעה הרגילה), הנטיעה בעונה המתאימה לאזור הבר-קיימא, גידול מזרעים (לגידול מטרה בלבד). בחרו ראשי שום בריאים, שלמים ולא רכים, מזן המיועד לנטיעה (למשל זן קשיח או רך לפי הצורך). פרדו את השיניים מהראש רק ביום הנטיעה כדי שלא יתייבשו. נטעו כל שן עם הקצה המחודד כלפי מעלה, בעומק של כ-5 ס"מ, במרחק של כ-15 ס"מ זו מזו. השקו במים במידה בלבד אחרי הנטיעה, והמשיכו להשקות בשבועות הראשונים כשהאדמה יבשה למגע. בתחילת האביב הצמחים יוציאו עלים ירוקים; הסירו עשבים שמתחרים עליהם בחנקן ובמים.
איך נכתב המדריך הזה
Verdiss כותב כל מדריך בעזרת בינה מלאכותית על סמך מקורות בוטניים ובודק את המין ב-iNaturalist וב-Plants of the World Online (Kew). קוראים יכולים לדרג כל מדריך באפליקציה.
מקורות
המידע ב‑Verdiss נועד להכוונה כללית בלבד. לעולם אל תאכל צמח ואל תשתמש בו כתרופה על סמך אפליקציה: התייעץ עם איש מקצוע.